"ספינות קרב טורקיות ליד ישראל": ארדואן נותר בחוץ - ועצבני

טורקיה רואה בהסכם הימי קפריסין-לבנון איום על האסטרטגיה האזורית שלה ומתוסכלת מחוסר יכולתה "לשבור" את משולש יוון-קפריסין-ישראל שממוטט את התוכניות האסטרטגיות שלה במזרח התיכון. בתגובה, היא מחריפה את הרטוריקה התוקפנית כלפי ניקוסיה, ובצד המעשי התגובה שנותרה לה היא לשלוח ספינות קרב לאזור קפריסין וישראל, כדי לנסות למנוע את יישום ההסכמים בין קפריסין, יוון ישראל ולבנון במימי הים התיכון - כך מנתח האנליסט הביטחוני לזארוס קמבורידיס בראיון שהעניק למגזין Liberal.

אפשרויות תגובה מוגבלות

קמבורידיס, תת-אלוף בדימוס ושותף במכון האמריקני Defense and Foreign Affairs - מנתח עד לאיזו נקודה יכולה להגיע התגובה הטורקית נגד קפריסין במצב גיאופוליטי שבבירור אינו מיטיב עימה, תוך שהוא שולל באופן נחרץ את האפשרות של הסלמה צבאית בקפריסין, מהסוג שמוצג בימים האחרונים בחלק מהעיתונות הפרו-ממשלתית הטורקית.

טורקיה החריפה את הרטוריקה התוקפנית שלה, בטענה שההסכם האחרון מתעלם מהאינטרסים של הקפריסאים הטורקים ב"מדינה המדומה" שאף מדינה (לבד מטורקיה) לא מכירה בה בצפון קפריסין. למעשה, באנקרה חוזרים שוב על הרטורקיה לפיה "אף פרויקט במזרח הים התיכון לא יכול להתבצע ללא טורקיה". אולם בפועל, אפשרויות התגובה שלה מוגבלות.

התפקיד המכריע של ישראל

טורקיה "מאבדת" את לבנון ועימה גם את ההשפעה גיאופוליטית באזור; באמצעות הסכם קפריסין-לבנון נקרעת האסטרטגיה הטורקית ליצירת רשת הסכמי אזורי ים כלכלי עם מדינות מזרח הים התיכון על מנת להחליש את משולש יוון-קפריסין-ישראל.
בהקשר זה, מציין הפרשן הפוליטי סאקיס מומצ'יס כי כל ההתפתחויות החיוביות הללו עבור קפריסין לא היו יכולות להתרחש ללא השפעתה של ישראל באזור, שכן ההסכם המקורי בין קפריסין ללבנון נכתב כבר ב-2006, אך לא אושר בפרלמנט הלבנוני בשל התנגדות הציר חיזבאללה-איראן-טורקיה. כעת ההסכם אושר, ולבנון קיבלה מקפריסין - הנשיאה הבאה של האיחוד האירופי - הבטחה לסיוע כלכלי של כחצי מיליארד יורו מאירופה.

"האם כל אלה היו יכולים להתרחש אם ישראל לא הייתה מעצבת מחדש את המפה של כל האזור?" שואל מומצ'יס. "אם לא הייתה מחסלת את חמאס ולא מגבילה לחלוטין את פעילות חיזבאללה בלבנון ובסוריה? אם לא הייתה מכריזה על עצמה כמגינה על הדרוזים וכידידה של הכורדים שיש להם ישות מדינית משלהם בצפון-מזרח סוריה?"

לדבריו, הגורם הבינלאומי רואה כעת בקפריסין גשר אסטרטגי הכרחי להגנת ישראל, מה שמעניק לה משקל מדיני חסר תקדים. "בכל התפאורה הזאת טורקיה לא רק נעדרת - היא נמצאת בצד הנגדי", מציין מומצ'יס. "היא מתחננת לטראמפ לשכנע את נתניהו - אויבה המושבע - להסיר את הווטו שלו על הנוכחות הצבאית שלה ברצועת עזה. היא רואה מטוסים ישראליים טסים ליד גבולה הדרומי, מפציצים מתקנים צבאיים שלה בפרברי דמשק, עורכים הפגנות כוח בביירות בעת הלוויה של בכיר חיזבאללה שחוסל באש ישראלית".

משמעות אסטרטגית אזורית

ההסכם מסמל עבור ניקוסיה חיזוק המעמד האזורי שלה ושילוב עמוק יותר במערך האנרגטי של מזרח הים התיכון, בעוד שטורקיה רואה בכך סימן לכישלון הניסיונות שלה לבודד את קפריסין ולערער את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין יוון, קפריסין וישראל.

המעורבות האמריקנית הגוברת בשדה האנרגטי האזורי מוסיפה ממד נוסף למורכבות, כאשר ארצות הברית רואה בפיתוח שדות הגז הטבעי במזרח הים התיכון אינטרס אסטרטגי לאספקת אנרגיה לאירופה, במיוחד לאור המשבר האנרגטי שנוצר בעקבות המלחמה באוקראינה.

לדברי קמבורידיס, למרות הרטוריקה החריפה, טורקיה נמצאת בעמדה גיאופוליטית מוחלשת באזור זה, והסבירות להסלמה צבאית בקפריסין נמוכה, בעיקר בשל הנוכחות האמריקאית והאירופית בשטח ובשל האינטרסים הכלכליים של אנקרה עצמה. עם זאת, הוא צופה כי אנקרה לא תוכל שלא להגיב למהלך - מעבר לאיומים. לדבריו, התגובה של אנקרה תהיה ככל הנראה שליחת ספינות קרב טורקיות לאזור קפריסין ולבנון, במרחק קצר ומדאיג מחופי ישראל, כדי לנסות ולשבש בכוח את יישום ההסכם ולקבוע עובדות בשטח.

חזית שמינית נגד ישראל

טורקיה כבר נקטה בצעד הזה כששלחה ספינות קרב כדי לעצור את הספינות האיטלקיות שביצעו מיפוי לקו החשמל ישראל-קפריסין-יוון. במקרה זה היא השיגה הצלחה חלקית, עיכבה את הפרויקט, העמידה את עצם ההיתכנות שלו בסכנה ויצרה מיני-משבר בין יוון לקפריסין באשר להמשך המימון שלו בצל ה"הפרעות האזוריות". צבא יוון, העדיף לא לעמוד בדרכן של ספינות הקרב הטורקיות - הצי הימי החזק באזור - כדי למנוע התדרדרות למלחמה כוללת.

אם אכן יגיעו ספינות קרב טורקיות לאזור, יהיה זה אתגר ביטחוני חדש לישראל, שעושה ככל שביכולתה כדי להחליש את השפעתה של טורקיה בסוריה ואת התבססותה הצבאית במדינה הגובלת בצפון ישראל. חזון ה"אימפריה המוסלמית" הגדולה של ארדואן שבתוכה מסתתר הרצון לפגוע בישראל כמה שאפשר, לא נגוז. האם תיפתח חזית שמינית חדשה במזרח התיכון נגד ישראל ובנות בריתה? ימים יגידו.