בעקבות חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה בביירות, אבו-עלי טבטבאא'י עלה החשש כי לצד אפשרות התגובה מחיזבאללה כנקמה על מותו, קיימת האפשרות כי גם החות'ים יבקשו להגיב כנגד ישראל על חיסולו של טבטבאא'י. זאת, בשל הסיוע העמוק שהגיש לארגון הטרור התימני לאחר הצבתו בתימן ב-2016.
העלאת האפשרות לתגובה מתימן מעידה כי הסיפור החות'י רחוק מלהסתיים, שכן למרות התקפותיה בתימן בשנה האחרונה כולל חיסול מרבית שרי הקבינט והרמטכ"ל, ישראל לא הצליחה לייצר משוואת הרתעה מול החות'ים שתרתיע אותם מהמשך התקיפות כנגד ישראל או כנגד אינטרסים ישראלים באזור הים האדום ובראשם ספינות ששטות לנמל אילת ועוברות דרך מיצרי "באב אלמנדב".
יתרה מכך, אם בעבור חיסולו של בכיר מחיזבאללה ישראל מעריכה שקיימת אפשרות לתגובה מתימן, אזי ברור שההערכה היא שהחות'ים עשויים להרחיב משמעותית את גבולות העימות מול ישראל, ויהיו מוכנים להסתכן בהסלמה מול ישראל, ללא כל קשר לעימות בעזה. חשוב להדגיש כי לצד היחסים הקרובים עם טבטבבא'י, בכירי החות'ים איימו בעבר שהם לא יהססו לתקוף את ישראל אם זו תרחיב את תקיפותיה כנגד חיזבאללה, מתוך תפיסה "מרחיבה" שלהם כמגני "ציר ההתנגדות".
כזכור, החות'ים הפסיקו את הירי לעבר ישראל ולעבר ספינות העוברות באיזור מיצרי "באב אלמנדב", בעקבות הפסקת האש בעזה, ולא בעקבות הפעילות הישראלית כנגדם שאמנם גבתה מהם מחיר כלכלי ובטחוני יקר, אבל מנגד מיצבה אותם כ"מובילי הציר", וככוח משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו. לאור זאת, סביר להניח כי במקרה של עימות מחודש של ישראל עם אחד ממרכיבי הציר, ה"חזית התימנית" עשוייה להפתח מחדש וביתר שאת.
העובדה שאיראן ביקשה להחזיר לאחרונה את עבד אל-רזא שהלאא'י, מפקד גיס תימן בכוח קדס האיראני מעידה כי גם איראן מזהה את החשיבות של החות'ים ככאלו שיכולים לשרת את האינטרס האיראני אל מול ישראל, ולשם כך היא מבקשת לשלוח מומחים מטעם משמרות המהפכה בעבור החות'ים, כדי לנצל את הזמן הנוכחי לשדרוג יכולותיהם האסטרטגיות.
השילוב של הפסקת האש מחד גיסא, ונוכחות איראנית עצימה בבירת תימן מאידך גיסא, עשויים להעיד כי החות'ים לא "נחים על זרי הדפנה" ומבקשים גם הם להתכונן לסבב הבא מול ישראל, ולהגיע אליו בכוחות מחודשים וביכולות משמעותיות יותר במטרה להסב נזק משמעותי לישראל.
לאור התעצמות האפשרית של החות'ים ובעיקר הרוח הגבית שהנהגתה מקבלת מחוסר היכולת של ארה"ב או ישראל להכריעם, על ישראל להניח כי בכל תרחיש את הרחבת המערכה היא תמצא מולה את האויב החות'י במוקדם או במאוחר. לאור זאת, ועל רקע הקושי לפגוע במרכזי הכובד של השלטון החות'י, על ישראל ליישם אסטרטגיה משולבת כוללת את הרחבת "בנק המטרות" (כולל נכסים אסטרטגים), לצד מהלכים מדיניים מול דרום תימן ועבודה משותפת עם מדינות המפרץ, במטרה לשפר את יכולת ההתמודדות עם החות'ים, שכאמור סביר שתקרה במוקדם או במאוחר.
מעל לכל, על ישראל לנסות לשכנע את הממשל האמריקני, שכיום נדמה חסר כל מוטיבציה לעסוק באיום זה בעקבות תוצאות הקודם מול החות'ים, כי החות'ים ממשיכים לאיים איום משמעותי על חופש השייט באיזור המיצרים ועל כן אין ברירה אלא לבנות מערכה משולבת כנגדם, מה גם שאלו מאיימים על המשטר הסעודי הנוכחי (שנזהר מאוד שלא לתת לחות'ים תירוץ לחזור למערכה מולו).
בשורה התחתונה, השקט בזירה התימנית מתעתע. החות'ים לא הלכו לשום מקום והם מחכים ל"שער כושר" לתקוף את ישראל בהנתן הסלמה נוספת במערכת היחסים שבין ישראל ואיראן או מול שאר מרכיבי הציר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו