יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ייפגש היום (שלישי) עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן. זוהי הפעם הראשונה שראש ממשלת סעודיה הנוכחי ייכנס לחדר הסגלגל. בריאד מציינים את הסמליות בתאריך. לפני כ-80 שנה, נפגשו המלך המייסד עבד אל-עזיז אל-סעוד והנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט. בסעודיה מתגאים בכך שהפעם הם מגיעים עם נדוניה לא פחות מרשימה מעתודות נפט עצומות. מאז הושק "חזון 2030", המדינה הערבית נמצאת בתהליך גיוון מתמשך של הכלכלה שלה – מכריית מחצבים, דרך תיירות מפותחת ועד כניסה לעולמות הבינה המלאכותית.
לצד זאת, בסעודיה מוטרדים מאי היציבות האזורית ומבקשים להשיג לעצמם ברית הגנה עם ארה"ב. השאיפה לחייב את האמריקנים, שידועים בהפכפכות שלהם, לסייע לממלכה במקרה שתותקף. לנגד עיניו של הנסיך עומד הציר האיראני, שאפילו אם ספג תבוסות ומכות קשות מצד ישראל בשנתיים האחרונות, עדיין חי וקיים. החות'ים ותא טרור נוסף שפעל בשליחותה של טהרן, כבר תקפו באדמת סעודיה בשנים האחרונות, ואף פגעו במתקני הנפט בשנת 2019. האיום הזה לא הלך לשום מקום. בדיוק להיפך.
רק לאחרונה, החות'ים האשימו את סעודיה בכך שהיא אפשרה (לכאורה) למוסד ול-CIA להפעיל מפקדת עומק בשטחה. בהצהרת משרד הפנים בשלטון הטרור, נטען כי אותה מפקדה שימשה לאימון, להדרכה ולהכוונה של תאי ריגול ברחבי תימן. נראה שמאחורי מחול השדים הזה עומדים האיראנים, שלפי דיווחים זרים שלחו את בכיר כוח קודס, עבדול רזא שהלאי, בחזרה לתימן. המטרה הייתה לפצות על חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ששימש כיועץ מרחוק עבור מנהיג החות'ים עבד אל-מאלכ אל-חות'י. אלא שלפי הדיווחים, המעורבות האיראנית הגבירה את החשדנות הפנימית בקרב החות'ים, והחריפה סכסוכים קיימים. הפרנויה הוברחה לצנעא כמו משלוח נשק.
מעבר לכך, הסעודים מאשימים כיום דווקא את ישראל בפגיעה ב"יציבות האזורית". כמובן שמבחינת ישראל, עליה לרדוף את אויביה בכל מקום על הגלובוס כשהנסיבות מאפשרות זאת. ואולם, מדינות ערב השמרניות חוששות ממה שהן תופסות כהגמוניה אזורית של ישראל, שתנוצל על ידי גורמים ג'יהאדיסטיים.
בשיחות עם אישים סעודים, עולה שוב ושוב התלונה על הפעילות הצבאית והתקיפות של ישראל בסוריה ובקטאר. שלא לדבר על העובדה שבירושלים מצהירים על כך בגלוי. גורמים אסלאמיסטיים ממנפים זאת כדי לחבוט במדינות השמרניות ולפתות מגויסים פוטנציאליים. קל וחומר באלה שיכנסו לתהליך נורמליזציה עם ישראל. בסעודיה החשש מחוליות טרור מוחשי במיוחד. מדי שנה מיליוני עולי רגל מגיעים למכה ולאל-מדינה, הערים הקדושות לאסלאם. ברקע תמיד מרחף האיום שבין ההמונים יסתננו גורמים רדיקליים ויהרסו את חגיגת המודרניזציה בממלכה. הרי בעשור הקרוב ריאד תארח את תערוכת האקספו (2030) ואת המונדיאל (2034). הם לא צריכים איומים ביטחוניים ברזומה.
על הרקע הזה, סעודיה שואפת להשיג ברית הגנה עם ארה"ב – כזו שלא תלויה בקונגרס ולא תהיה קשורה לתהליך נורמליזציה כלשהו. נראה שמדובר במעין שיטת סלאמי. במקום לכרוך את כל ההבנות בהסכם אחד גדול – יפרסו אותו לחלקים על גבי שנים. זה לא יהיה חריג. רבים מהשינויים בסעודיה התבצעו על פני תקופה ממושכת. כך, למשל, בכל הנוגע למעמד האישה. רק ב-2015 אושר לנשים להצביע בבחירות המקומיות ולהיבחר. ב-2018 בוטל האיסור על נהיגת נשים, ושנה לאחר מכן התאפשר להן לטוס לבד לחו"ל.
הדבר הזה נכון גם לפיתוח היחסים עם וושינגטון. הסעודים מביטים לטווח הארוך ולכן אינם ממהרים לשום מקום, בוודאי לא לנורמליזציה. באקלים הנוכחי, לא בטוח שבריאד נלהבים מכאב הראש הזה. לא מן הנמנע שהצבת התנאי ל"מסלול אמין למדינה פלשתינית" הוא רק תירוץ של בן סלמאן. בניגוד לאיחוד האמירויות, עליו להנהיג כ-35 מיליון תושבים ללא זעזועים מיותרים.
דווקא בגלל זה, ספק רב אם הצעת ההחלטה האמריקנית למועצת הביטחון תוביל בטווח הזמן הקרוב לכינון יחסים רשמיים בין ריאד לירושלים. הדגש הוא על "מסלול אמין", ויש סעודים שמוסיפים כי על המרכיב הזה לשכנע אפילו את הרשות הפלשתינית. הצהרה מעורפלת ומסויגת באו"ם לא תספיק. חשוב מכך, נדמה שבסביבתו הקרובה של בן סלמאן לא כל כך ישמחו להעניק מתנות חינם לממשלה הנוכחית – ובמיוחד לא בשנת בחירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו