גופתו של פעיל הרשת העזתי סאלח אל-ג'עפראווי הגיעה לבית החולים אל-מעמדאני, לאחר שככה"נ נורה למוות ע"י בני חמולת דור'מוש. כמו כן, דווח כי גם בנו של בכיר חמאס, באסם נעים, נפצע בירי בראשו במהלך חילופי האש עם החמולה בשכונת סברה בעיר עזה.
חילופי האש הקטלניים בין חמולת דור'מוש למחבלי חמאס בעיר עזה שוב העלו לכותרות את סוגיית החמולות ברצועה. בימים האחרונים בני החמולה הצליחו לחסל שני מחבלים שהם בנים של בכירים בארגון הטרור. ב"משרד הפנים" של חמאס הודו כי מחבלים נוספים נהרגו בעימותים. הארגון מאשים את בני החמולה בשיתוף פעולה עם ישראל ובבגידה, בעוד בקרב משפחת דור'מוש מכחישים זאת. מהן אותן חמולות? מה הסיבה לעימות? ומי החמולות ששיתפו פעולה עם ישראל?
החמולות בעזה הן משפחות גדולות של אלפי אנשים שפועלות במסגרת שבטית. כך מתאפשר להן לצבור כוח צבאי וכלכלי, ולהשיג מעין אוטונומיה פנימית מצד השלטון המקומי בעיר עזה. הכל מתנהל לפי האינטרסים המקומיים של החמולה. על כן, חלק מהחמולות הן בשר מבשרו של חמאס, ורבים ממחבליו משתייכים אליהן. אלא שבגלל גודלן, בכל חמולה יש קבוצות שונות שיכולות להיות מזוהות פוליטים עם גורמים שונים לגמרי.
כך למשל, בתחילת שנות ה-2000, קבוצות של חמולת דור'מוש שיתפו פעולה עם בכיר הפת"ח מוחמד דחלאן, בעוד שקבוצות אחרות שלה הצטרפו לארגוני טרור כמו ועדות ההתנגדות וג'ייש אל-אסלאם - מעין תא מקומי של אלקאעידה. מעבר לכך, בני חמולת דור'מוש היו מעורבים בשורה של מעשי רצח, מתקפות וחטיפות בתוך הרצועה.
אחרי ההפיכה של חמאס ב-2007, בני החמולה הואשמו ביצירת כאוס בעזה, מה שהוביל למתקפות עליה. כך חמאס טען ללגיטימציה על ידי השגת "יציבות" ו"סדר" ברצועת עזה.
במהלך המלחמה, מקורות פלשתיניים דיווחו על ניסיון של ישראל לעבוד מול חמולת דור'מוש, אך המאמץ נכשל עוד בהתחלה. בחמאס פעלו בהקדם ורצחו את ראש החמולה. למרות זאת, בחמאס עדיין רואים בבני החמולה בוגדים. בן משפחת דור'מוש סיפר היום כי מדובר בניסיון לשלוח מסר לכל עזה שחמאס עדיין חזק למרות המלחמה.
בצפון הרצועה קיימת חמולה נוספת, ששיתוף הפעולה איתה דווקא הושג. מדובר בחמולת אל-מנסי, שאחד מאנשיה, אשרף אל-מנסי, הקים כוח חמוש של עשרות אנשים. בימים האחרונים גם הם ניהלו חילופי אש מול מחבלי חמאס. לכוח החמוש שלו יש מספר ג'יפים, והוא נהנה מעשרות כלי נשק כלים ואפודים. חמולה זו יושבת באזור בית להיא ומצבה טובה יותר משל חמולת דור'מוש. בעיקר מכיוון שהיא נמצאת מעבר לקו הצהוב של הנסיגה הרשמי של צה"ל.
בדרום הרצועה נמצאת הקבוצה החמושה המשמעותית ביותר שהוקמה: הכוחות העממיים של יאסר אבו שבאב. החמולה שייכת לשבט תראבין, אחד השבטים הבדואים הגדולים באזור. אבו שבאב עצמו עומד כיום בראש כוח של מאות חמושים, ושולט על שטח ממזרח לרפיח. גם אזור זה נמצא לכאורה הרחק מהקו הצהוב.
במזרח חאן יונס פועלת קבוצה קטנה יותר של חמושים בפיקודו של חוסאם אל-אסטל. לאחרונה אמר אל-אסטל על רקע הסכם הפסקת האש בעזה: "חמאס נגמר, הוא לא הכוח היחיד ברצועת עזה". הוא הוסיף: "הטענות והשקרים של חמאס שהם הכוח הכי חזק בשטח בלירות על רגליים וראשים של אנשים - הכל יסתיים. ואנחנו בשלב הבא - בין חמאס ירצה או לא - כאן כדי להישאר".
בתחילת החודש, דיווחו על חמולת אל-מג'יידה שהסתכסכה עם חמאס. חוליות של ארגון הטרור תקפו את בני החמולה, אך האירוע הסתיים אז ב-11 מחבלי חמאס שנהרגו – כולל מפקד מ"הזרוע הצבאית". ככל הנראה, מרבית המחבלים נהרגו בתקיפת כטמ"מ של צה"ל שניצל את ההזדמנות.
חשוב לזכור שיש לא מעט חמולות בעזה שידועות בהיותן אויבות מרות של ישראל. חמולת סמהדאנה, למשל, נחשבת לאחת המסוכנות. כמו חמולת אבו שבאב היא היתה מעורבת במשך שנים בתעשיית ההברחות מחצי האי סיני. מתוך חמולת סמהדאנה יצאו כמה מהטרוריסטיים הרצחניים ביותר.
אחד מהם היה ג'מאל אבו סמהדאנה, שייסד את ארגון הטרור ועדות ההתנגדות. במהלך השנים, הוא היה אחראי על פיגועי ירי, הנחת מטעני חבלה ועוד. ארגונו נהנה מסיוע של חמאס והציר האיראני. הוא נהרג רק במקרה בתקיפה על מתחם אימונים של הארגון. ואולם, ארגונו פעל גם שנים לאחר מכן, ואף השתתף בטבח 7 באוקטובר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו