סקר עדכני מגלה פרטים חדשים לגבי דעת הקהל הפלשתינית על טבח 7 באוקטובר. הסקר נערך בין 4 ל-8 בספטמבר, לרגל שנתיים למתקפת הדמים. נתוניו מגלים צניחה דרמטית בתמיכה בחמאס ובראייה "החיובית" של השלכות המלחמה בעזה. הסקר מראה ירידה מסוימת בתמיכה בטרור, אך שאלותיו מתרכזות ב"תועלת הקרה" ולא באי המוסריות של המעשים. יותר מכל, הנתונים חושפים משבר אמון עמוק בקרב הפלשתינים וחלל בהנהגה.
מחבלי חמאס מסתננים מבור של מנהרה שהושמדה // רשתות ערביות
הסקר נערך על ידי מרכז ירושלים למדיה ולתקשורת (JMCC), שנוסד על ידי עיתונאים וחוקרים פלשתינים. אנשיו שיתפו פעולה עם הקרן הגרמנית פרידריך אברט - גוף ותיק המקדם ערכים סוציאל-דמוקרטיים מסביב לעולם. המחברים מציינים כי "הסקר כלל מדגם של 715 איש בני 18 ומעלה שעברו ראיונות פנים אל פנים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים", ולא מעזה. עם זאת, מסקרים אחרים עולה שברצועה מצבו של חמאס גרוע יותר מבחינת שיעורי התמיכה מאז המלחמה.
בכל אופן, הנתון הבולט הוא ששיעור המשיבים שחשבו כי מתקפת 7 באוקטובר כן משרתת את "האינטרסים הפלשתיניים" חווה ירידה עקבית: מ-45% בספטמבר אשתקד ל-30.9% בחודש שעבר. שיעור המשיבים שסברו כי האינטרסים הפלשתיניים נפגעו, עלה מ-30.2% במאי האחרון ל-35.2%. במקביל, 25.9% השיבו כי לא היתה השפעה כלשהי למתקפה.
נוסף על כך, הסקר מצא כי ההערכה שהמלחמה תיגמר ביתרון לחמאס ירדה משיעור מדהים של 67.1% בתחילת המלחמה, ל-25.9%. אולם 46.3% סברו כי המלחמה לא תסתיים ביתרון לישראל ולחמאס גם יחד. רק 10.9% חשבו שהיא תסתיים ביתרון לישראל.
שיעור המשיבים שצפו כי המלחמה תגביר את הפופולאריות של חמאס צנח מ-71.6% באוקטובר 23' ל-41.4%. לעומת זאת, שיעור המשיבים שסברו כי הפופולאריות של חמאס תפחת, עלה מ-7.6% ל-22.2%. נתון בולט נוסף הוא ש-58.9% מהמשיבים חשבו שעדיף לחמאס בעזה להישאר באותו מצב, לעומת 18.7% שסברו שעדיף לו להפוך למפלגה פוליטית. כלומר, לוותר על "הזרוע הצבאית".
מעבר לזה, חלה ירידה במי שסבורים כי עזה תישאר בשליטת חמאס מ-52.2% במאי ל-34.4%. יותר משיבים סברו כי עזה תעבור לניהול בינלאומי (27.8% לעומת 17.3% בסקר הקודם). אף על פי כן, 44.2% העדיפו שחמאס יישאר בשלטון בעזה לעומת 26.4% שהעדיפו מעורבות של הרשות הפלשתינית. רק 18.7% העדיפו ניהול בינלאומי, כמו זה שמציעה תוכנית טראמפ.
שוקעת לאיטה
העמדות כלפי הרשות הפלשתינית עדיין שליליות יחסית. 73.3% ממשיבי הסקר עדיין חשים חוסר שביעות רצון לגבי עמדתה וביצועיה בנוגע לעזה. רק כ-23% הביעו שביעות רצון. 55.8% סברו כי ביצועי הרשות גרועים לעומת 41.8% שהגדירו אותם טובים. מדובר בשקיעה איטית במעמד הרש"פ. לפני שנתיים, 47.3% הגדירו את הביצועים גרועים, ו-46.4% הגדירו אותם טובים.
המנהיג הפלשתיני אבו מאזן נהנה אמנם מעלייה קלה במבחן הערכת תפקודו. כשהוא כמעט בן 90, מחמוד עבאס מקבל 34.4% תמיכה לעומת 26.8% לפני שנתיים. ועדיין, רוב של 62.2% לא מרוצים מתפקודו. ממצא זה חוזר על עצמו מסקר לסקר בגרסאות שונות. לגבי שאלת "קריסת הרשות", 45.7% צפו כי המשבר הפיננסי יוביל לכך. זאת, לעומת רוב דחוק של 48.8 שלא צופים זאת.
מבחינת התמיכה בפתרון שתי המדינות, הסקר מצביע על שיעור 25.9% בלבד, זאת לעומת 30.8% שתומכים בפתרון דו-לאומי. עם זאת, שיעור התומכים במו"מ שליו כדרך הטובה ביותר להשיג את מטרות הפלשתינים עלה ל-44.8% לעומת 25.7% לפני שנתיים.
אין אלטרנטיבות
התמיכה בדרך הטרור ("אינתיפאדה מזוינת") חוותה ירידה קלה בלבד: 27.8% לעומת 33.7% בספטמבר 2023. יתרה מזאת, 17.6% מהמשיבים בסקר הנוכחי תמכו ב"אינתיפאדה עממית שלווה". מדובר במושג שיותר קרוב למהומות אלימות מאשר למחאה מסודרת. באופן ספציפי לגבי פיגועים נגד ישראל ("פעולות צבאיות נגד מטרות ישראליות"), התמיכה ירדה מ-41.5% בספטמבר 23' ל-32% בסקר הנוכחי. ההתנגדות לכך עלתה מ-43% ל-57%.
הפלשתינים רוחשים אמון נמוך מאוד בחמאס. האמון בארגון ירד מ-18.7% בתחילת המלחמה ל-8.5%. גם הפת"ח לא נהנה מאמון רב וזוכה ל-11% לעומת 7.1% באוקטובר 23'. רוב הפלשתינים המשיבים לא רוחשים אמון באף ארגון פלשתיני (68.5%). לראייה, על רקע "חידוש הדיאלוג הפנימי" במצרים, 59.6% הביעו פסימיות לגבי סיכויי הפיוס בין חמאס לפת"ח, ורק 33% צפו שאירוע כזה יתרחש בשנה הקרובה.
משבר האמון בהנהגה משתקף גם בשאלה פתוחה וסתמית ללא אופציות לבחירה. במסגרתה נשאלו המשתתפים על איזו אישיות פלשתינית הם הכי סומכים. 61% ענו שאינם בוטחים באיש, 5.3% ציינו את בכיר הפת"ח והאסיר הביטחוני, מרואן ברגותי, 3.9% ציינו את יו"ר הרש"פ אבו מאזן, ו-8.5% ציינו שמות אחרים שלא פורטו, וחלקו גם אחוזים מינימאליים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו