לפני 220 שנה שלט באיראן מלך בשם פאתח עלי שאה משושלת קאג'אר. הוא מלך כ־37 שנה, היה מושחת מאוד ונשא מאות נשים, אך היה גם אדוק מאוד במצוות האסלאם והקשיב רבות לעצות אנשי הדת בחצר. בעצתם המוטעית, הוא בחר לתקוף את רוסיה הצארית כדי להחזיר את הקווקז לידי איראן, אך נחל תבוסה קשה והפסיד אזורים רבים נוספים לטובת האימפריה מהצפון.
בחודשים האחרונים, רבים מהאיראנים משווים את מנהיג המשטר חמינאי לאותו מלך כושל, שכן בעיני האזרחים כבר יותר מעשור הוא פועל בניגוד לטובת המדינה והציבור, ולוקה בהיבריס ובקבלת עצות רעות מצד גורמים קיצוניים ואנשי משמרות המהפכה. אלה גרמו לו להתעקש יותר ויותר על המשך הפיתוח של תוכנית הגרעין והטילים, וכן לסייע לארגוני טרור ואף להשתתף בתכנון אירועי 7 באוקטובר ובהכנת הקרקע לקראתם.
העולם המערבי, ובפרט ארה"ב וישראל, לא מזהה שינוי בהתנהגותה של טהרן בתחומי עיסוק מאתגרים אלה, ובפרט בסוגיית הגרעין, גם אחרי המלחמה שיזמה ישראל עקב התקרבות איראן להרכבת פצצה גרעינית. על כן, המערב בהובלת אירופה מבקש להפעיל מחדש סנקציות קשות נגד איראן, שלפני הסכם הגרעין פגעו בכלכלת המדינה והמשטר ובתדמיתם. סנקציות אלה אמורות להגביל מחדש את מכירת הנפט לסין, להקשות את פעילות חברות הספנות האיראניות שמובילות סחורה ונפט, ולחנוק את הפעילות הבנקאית האיראנית כמעט לגמרי. המטרה - להביא שוב את טהרן להסכם גרעין חדש ומשופר, או לכל הפחות להפסיק את פעילותה הגרעינית למשך זמן ארוך.
אך איראן של היום אינה איראן של לפני 12-15 שנים. המנהיג חש חזק ומבוצר בעמדותיו, הציבור מדוכא ומנוטרל יותר מתמיד, משמרות המהפכה הם הגוף הצבאי־כלכלי־תקשורתי החזק ביותר במדינה והמלחמה מול ישראל לא גרמה לנפילת המשטר, מה שמאפשר לו לחוש חזק יותר משום ש"שרד תקיפה של שתי ישויות גרעיניות". הוא גם שם את מבטחו בהגעה לסיום כהונתו של דונלד טראמפ בצורה בטוחה ובבחירת מועמד מהמפלגה הדמוקרטית, דבר שבעיניו אמור להחזיר את "החגיגה מימי ביידן" בדמות עמעום הסנקציות.
בוחרים בהתרסה
ואולי המרכיב החסר החשוב ביותר עבור ירידת המשטר האיראני מהעץ, הוא שכיום אין במערכת האיראנית גורמים מתונים אמיתיים שיכולים לשכנע את המנהיג ואת משמרות המהפכה ללכת להסכם, כמו שעשה הנשיא לשעבר רוחאני, שהיה מדינאי ותיק ובעל השפעה רבה, בניגוד לנשיא הנוכחי, פזשכיאן, שמתנהג כבובת המשטר.
לכן, בשבועות ובחודשים האחרונים מתרבים הקולות מתוך המשטר הקוראים לצאת מהאמנה לאי־הפצת נשק גרעיני, ולזנוח את פסק ההלכה של המנהיג בדבר אי־ייצור הנשק. גם מפקדי משמרות המהפכה חזרו לאיים על ישראל, ומדי כמה ימים מבצעים ניסויי טילים לטווחים שונים. הם אף מנסים לחזק את רוחם של ארגוני הטרור נגד ישראל. בפועל, התרבו הדיווחים על ניסיונות איראניים לשקם את מפעלי הטילים ואת אתרי הגרעין, דבר שמעורר דריכות רבה בקרב גורמי ביון מערביים וישראליים.
לעת עתה, המשטר והעומד בראשו בוחרים בצעדי התרסה ומתעלמים מהשפעות הסנקציות שישובו, כי בעיניהם המשטר כבר חסין ולמד כיצד לעקוף את הסנקציות והמכשולים האחרים. עם זאת, הם מתעלמים מכך שחוסנה של המדינה נחלש מאוד בשנים האחרונות, וזו כבר אינה המדינה שיכולה לסבול עוד סנקציות. הציבור כבר משלם מחיר כבד, אך מי שיחושו את מחיר הסנקציות החוזרות הם דווקא גורמי המשטר, שצופפו שורות ונעשו פגיעים יותר. ובכל זאת, כבר ראינו מקרים שבהם המשטר האיראני התגמש ברגע האחרון ו"שלף קלף חדש" כדי לחזק את שרידותו, אם כי הסיכוי לכך נמוך, מה שלפי פרשנים רבים עלול להגביר את הסיכוי לסבב לחימה נוסף מול ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו