"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצעד במועצת הביטחון שמקרב את המנגנון שממנו חוששת איראן
החלטה הקוראת להסרה קבועה של הסנקציות על איראן גובשה השבוע בידי דרום קוריאה, כצעד מתחייב במסגרת מנגנון ה"סנאפבק", שהופעל לאחר שבריטניה, צרפת וגרמניה האשימו את טהרן בהפרת הסכם הגרעין משנת 2015
שר החוץ האיראני עבאס ערקאצ'י. צילום: אי.אף.פי

הצעד במועצת הביטחון שמקרב את המנגנון שממנו חוששת איראן

החלטה הקוראת להסרה קבועה של הסנקציות על איראן גובשה השבוע בידי דרום קוריאה, כצעד מתחייב במסגרת מנגנון ה"סנאפבק", שהופעל לאחר שבריטניה, צרפת וגרמניה האשימו את טהרן בהפרת הסכם הגרעין משנת 2015

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

דרום קוריאה, המכהנת כנשיאת מועצת הביטחון לחודש ספטמבר, גיבשה ביום שני טיוטת החלטה הקוראת להסרה קבועה של הסנקציות על איראן. צעד זה מתחייב במסגרתמנגנון ה"סנאפבק", שהופעל לאחר שבריטניה, צרפת וגרמניה האשימו את טהרן בהפרת הסכם הגרעין משנת 2015.

כעת מחויבת המועצה להצביע עד סוף ספטמבר על ההחלטה, כאשר נדרשים תשעה קולות בעד והיעדר וטו מצד אחת מחמש החברות הקבועות – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת. ההערכה הרווחת היא כי הסיכוי שההחלטה תאושר נמוך מאוד.

במקביל, לונדון, פריז וברלין מנסות לשכנע את איראן לעמוד בשלושה תנאים מרכזיים, שיאפשרו לדחות את חידוש הסנקציות לפרק זמן מוגבל וליצור חלון הזדמנויות למו"מ על הסכם ארוך טווח שייתן מענה לחששות מהתכנית הגרעינית של טהרן. גם דחייה כזו תחייב החלטה של מועצת הביטחון.

רויטרס

ב-28 באוגוסט פתחו שלוש המעצמות האירופיות בתהליך של 30 יום להשבת הסנקציות, לאחר שהאשימו את איראן באי-עמידה בהתחייבויות ההסכם שנועד למנוע ממנה לפתח נשק גרעיני.

הסנאפבק או "החזרה מהירה" בתרגום חופשי, הוא מכניזם דיפלומטי שהוכנס להסכם הגרעין מ-2015 ומאפשר למדינות החתומות - החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו״ם וגרמניה - להשיב את הסנקציות שהוטלו על איראן במועצת הביטחון לפני חתימת ההסכם. תוקפו של המנגנון הזה הוגבל לעשור, והוא יסתיים באוקטובר הקרוב.

המנגנון עוקף את בעיית הווטו על ידי הפיכת ההצבעה: במקום להצביע על הטלת סנקציות חדשות (שרוסיה או סין היו יכולות לחסום), מצביעים על המשך השעיית הסנקציות הקיימות, כך שכל אחת מהחברות הקבועות יכולה למעשה לכפות את הפעלת הסנקציות מחדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...