הפרלמנט האיראני יחל לדון בימים הקרובים בהצעה לפרישה של טהרן מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), כך דיווחה אתמול בערב (חמישי) התקשורת המקומית במדינה. המהלך מהווה תגובה ישירה להודעת בריטניה, גרמניה וצרפת על הפעלת מנגנון ה״סנאפבק״ שעשוי להביא בתום 30 ימים ממועד הפעלתו ליישום מחודש של סנקציות מועצת הביטחון של האו״ם על איראן.
חוסיין עלי חאג'י דליגאני, חבר המג'לס, הפרלמנט האיראני, הודיע כי "הצעה דחופה ליציאה מלאה מה-NPT תונח על שולחן הפרלמנט" ושהדיונים יתקיימו "בשבוע הבא". לדבריו, זו תהיה "התגובה הבסיסית ביותר של הפרלמנט" לצעד האירופי, ו"יהיו פעולות נוספות שיגרמו למדינות שהפעילו את הסנאפבק להתחרט".
"יש לנו ביקורת חמורה על פעילות הצוות הדיפלומטי ושר החוץ", תקף דליגאני את השר עבאס עראקצ'י שהוביל את השיחות עם האמריקנים לפני המלחמה ועם המדינות האירופיות אחריה. "אילו לא ניהלו שיחות טלפון ומשא ומתן מהסוג הזה, אולי לא היינו עדים כעת להכרזה על הפעלת מנגנון הסנאפבק", הוסיף.
קודם לכן, הזהיר סגן שר החוץ האיראני כאזם ע'ריב-אבאדי כי אם האירופים יתקדמו עם תהליך הסנאפבק, ״איראן תגיב בהתאם ושיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ייפסק״. לדבריו, ״אם הפעולה הזו תתבצע, מסלול שיתוף הפעולה שפתחנו עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ייפסק, ואירופה תסלק את עצמה מהזירה הדיפלומטית והשיחות עם איראן".
סגנו האחר של עראקצ'י, חמיד קנבר'י, ניסה להפחית מההשפעה הכלכלית הצפויה של הסנקציות. ״התגובה שלנו ברמה הפוליטית והמשפטית היא שאיננו מכירים בתוקף הסנקציות ואיננו רואים את עצמנו כמחויבים לסעיפים נגדנו״, הצהיר.
קנבר'י טען שהסנקציות "בלתי חוקיות מלכתחילה", וטען כי סבא"א "אישרה שוב ושוב" כי איראן עמדה בהתחייבותה, דבר שכמובן לא נכון לאור העובדה שמועצת הנגידים אישרה יממה לפני פתיחת המלחמה ביוני דוח הסוקר את הפרותיה. "הסנקציות שמועצת הביטחון מטילה עלינו - על איזה בסיס? איזה התחייבות הפרנו?", שאל קנבר'י.
הוא הוסיף וטען כי "הכלכלה האיראנית גדולה מדי כדי להישבר מסנקציות". הוא טען כי רוב האנשים והחברות שהיו ברשימות הסנקציות הישנות שאושרו במועב"ט בין 2010-2006 "כבר לא קיימים" וכי הכלכלה האיראנית "השתנתה" וכעת מתאימה יותר להתמודד עם הסנקציות.
קנבר'י הדגיש כי "בזמן שהסנקציות הללו הוטלו היה קיים קונצנזוס וחברי מועצת הביטחון לא התנגדו. סין אז הייתה ביחסים טובים עם אמריקה. גם רוסיה כך. אבל כעת לא רוסיה ולא סין ביחסים טובים עם אמריקה".
גם סין וגם רוסיה טענו כי בפני האירופים עומדים קשיים משפטיים שלא מאפשרים את הפעלת הסנקציות. "הצעד הזה של המדינות האירופיות, לדעתנו, אין לו כלל תוקף משפטי", אמר סגן השגריר הרוסי באו״ם, דמיטרי פוליאנסקי.
רוסיה החלה בשבוע האחרון להפיץ טיוטת החלטה להארכת מנגנון הסנאפבק שיפקע באוקטובר, אך כל התנגדות של אחת מהחברות הקובעות כמו ארה"ב, בריטניה או צרפת תוביל להפלת הצעה. סד הזמנים הקצר אילץ את המדינות האירופיות להפעיל את המגנון כבר היום כדי להימנע מאובדן מנוף הלחץ החשוב. "אם תתקיים הארכה, זה אומר שהסנאפבק יידחה לאחור", אמר סגן השר האיראני.
המדינות האירופיות הציבו שלושה תנאים לדחיית המהלך: חידוש עבודת הפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית במתקנים הגרעיניים, עדכון על מאגר האורניום המועשר של איראן - יותר מ-400 ק״ג המספיקים להערכה לייצור 10 פצצות גרעין - וחידוש המשא ומתן עם ארצות הברית.
איראן אישרה השבוע לראשונה לפקחי הסוכנות לחזור למדינה לטובת פיקוח על תהליך החלפת מוטות הדלק בכור הגרעיני בבושהאר, אך לא אל המתקנים שהותקפו במלחמה כמו נתנז, איספהאן ואחרים - וכן גם לא עדכנה לגבי מצבו של מאגר האורניום המעושר.
מנגנון הסנאפבק ומאבק הזמן
מנגנון ה״סנאפבק״ הוא כלי דיפלומטי שהוכנס להסכם הגרעין מ-2015 המאפשר למדינות החתומות להשיב את הסנקציות שהטילה מועצת הביטחון על איראן בשנים 2006-2010. המנגנון עוקף את בעיית הווטו על ידי הפיכת ההצבעה: במקום להצביע על הטלת סנקציות חדשות - שרוסיה או סין יכולות לחסום - מצביעים על המשך השעיית הסנקציות הקיימות. כך כל אחת מהחברות הקבועות יכולה למעשה לכפות את הפעלת הסנקציות מחדש.
התהליך נותן למועצת הביטחון 30 יום להצביע על המשך השעיית הסנקציות. אם לא מושגת הסכמה תוך המועד - הסנקציות חוזרות באופן אוטומטי. תוקפו של המנגנון מוגבל לעשור ויפוג ב-18 באוקטובר הקרוב, מה שמסביר את הדחיפות האירופית לפעול.
הסנקציות שיחזרו לתוקף כוללות בין היתר: אמברגו נשק, איסור מוחלט על העשרת אורניום, איסור על ניסויים בטילים בליסטיים, איסור העברת טכנולוגיה בתחום הטילים, הגבלות על הצי האיראני וחובה בינלאומית לפקח על מטענים חשודים.