בריטניה, צרפת וגרמניה צפויות לפתוח מחר (חמישי) בהליך הרשמי להפעלה מחדש של מנגנון ה"סנאפבק" שיחזיר את הסנקציות שהוטלו על איראן במסגרת מועצת הביטחון לפני הסכם הגרעין ב-2015, כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס מפי ארבעה מקורות דיפלומטיים שונים.
אתמול נפגשו סגני שרי החוץ של שלוש המעצמות האירופיות החתומות על הסכם הגרעין, המכונות גם מדינות E3, עם סגן שר החוץ האיראני בג'נבה בניסיון להוציא את המשא ומתן מהבוץ בו שקע מאז המלחמה ביוני, אך ללא תוצאות. למפגש קדמה שיחה בדרג שרי החוץ שגם היא לא סימנה פריצת דרך.
״המשא ומתן האמיתי יתחיל ברגע שהמכתב (למועצת הביטחון של האו״ם) יוגש״, אמר הדיפלומט מערבי לרויטרס, עדות לכך שאירופה עדיין מבקשת להימנע מהפעלת המנגנון שאיראן מאיימת להגיב אליו בפרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).
התאריך האחרון להפעלת המנגנון הוא ה-18 לאוקטובר, עשור לחתימת הסכם הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות (JCOPA).
שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה הציבו את סוף אוגוסט כדד-ליין להפעלת המנגנון, אך אותתו גם שיסכימו להארכה שלו אם איראן תעמוד בשלושה תנאים: חידוש עבודת הפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית במתקניה הגרעיניים, עדכון בנוגע למצבו של מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה שברשותה (יותר מ-400 ק"ג, שמספיקים לפי הערכה לייצור 10 פצצות ביקוע גרעיני) וחידוש המשא ומתן עם ארה"ב.
״הבהרנו שאם איראן לא תהיה מוכנה להגיע לפתרון דיפלומטי לפני סוף אוגוסט, או לא תנצל את ההזדמנות להארכה, נהיה מוכנים להפעיל את מנגנון הסנאפבק״, נכתב במכתב שנשלח למזכ״ל האו״ם על ידי השרים.
פקחי הגרעין חוזרים לאיראן
במקביל להתקרבות הדד-ליין האירופי לקיצו, איראן נקטה בכמה צעדים כדי להימנע מכך - הגם שרובם "קוסמטיים" בלבד ולא נוגעים בסוגיות שבלב המחלוקת. אתמול אישר מנכ״ל סבא״א רפאל גרוסי כי פקחי הארגון חזרו לראשונה לאיראן מאז החלה המלחמה מול ישראל. לאחר שהתחילה המלחמה, ולמעשה מאז שהתקבלה במועצת הנגידים של הארגון החלטה שקבעה כי איראן מפירה את תנאי ההסכם והאמנה, פתחה איראן בקמפיין השמצה נגד גרוסי שכלל האשמה שלו בשיתוף פעולה עם ישראל, איום על חייו וחקיקה נגד הסוכנות.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י הבהיר היום כי חזרת פקחי האו״ם לא מייצגת חידוש מלא של שיתוף הפעולה. ״עדיין לא אושר טקסט סופי על מסגרת שיתוף הפעולה החדשה עם סבא״א ומתקיימים חילופי דעות״, צוטט עראקצ'י בטלוויזיה הממלכתית. דובר סוכנות הגרעין האיראנית הוסיף הפקחים יגיעו רק לכור בבושהאר, שמופעל גם כך על ידי חברה רוסית ולמטרות ניטור החלפת מוטות הדלק שם.
בראיון לפוקס ניוז אמר גרוסי שהסוכנות ואיראן עדיין דנות איזה סוג של ״אופנים מעשיים ניתן ליישם כדי להקל על חידוש העבודה שלנו שם.
במקביל למאמצי איראן, גם רוסיה נכנסה לתמונה בניסיון לסכל את הפעלת מנגנון הסנאפבק. אתמול הפיצה מוסקבה במועצת הביטחון הצעה המבקשת לדחות את המועד האחרון להפעלת המנגנון בשישה חודשים - עד ה-18 באפריל - תוך איסור על הפעלתו במהלך תקופה זו.
ההצעה הרוסית, שזוכה לתמיכה סינית כביכול, מגיעה ללא תנאים מוקדמים - בניגוד חד להצעות האירופיות שדורשות חידוש שיתוף פעולה מלא עם סבא״א וחזרה למשא ומתן עם וושינגטון.
סגן שגריר רוסיה באו״ם, דמיטרי פוליאנסקי, אמר ש״הגרסה השנייה״ של הצעתם נועדה ״לתת יותר מרווח נשימה לדיפלומטיה״, והוסיף שהוא מקווה שהיא ״תהיה מקובלת״. ״זה יהיה סוג של מבחן לקמוס למי שבאמת רוצה לקיים מאמצים דיפלומטיים, ולמי שלא רוצה שום פתרון דיפלומטי, אלא רק רוצה לקדם את האג׳נדות הלאומניות והאנוכיות שלו נגד איראן״, אמר פוליאנסקי לכתבים.
מהו מנגנון הסנאפבק? ה-SnapBack, או "החזרה מהירה" בתרגום חופשי, הוא מכניזם דיפלומטי שהוכנס להסכם הגרעין מ-2015 ומאפשר למדינות החתומות - החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו״ם וגרמניה - להשיב את הסנקציות שהוטלו על איראן במועצת הביטחון לפני חתימת ההסכם. תוקפו של המנגנון הזה הוגבל לעשור, והוא יסתיים באוקטובר הקרוב.
המנגנון עוקף את בעיית הווטו על ידי הפיכת ההצבעה: במקום להצביע על הטלת סנקציות חדשות (שרוסיה או סין היו יכולות לחסום), מצביעים על המשך השעיית הסנקציות הקיימות, כך שכל אחת מהחברות הקבועות יכולה למעשה לכפות את הפעלת הסנקציות מחדש.
הפעלת מנגנון הסנאפבק תחזיר לתוקף את הסנקציות שהטילה מועצת הביטחון על איראן בשנים 2006-2010, בין היתר אמברגו נשק מלא, איסור מוחלט על העשרת אורניום, איסור על ניסויים בטילים בליסטיים, איסור העברת טכנולוגיה בתחום הטילים, הגבלות על הצי הלאומי האיראני וחובה בינלאומית לפקח על מטענים חשודים.
אמנם איראן כבר נתונה תחת סנקציות כבדות מצד ארה״ב והאיחוד האירופי, אך הסנאפבק יחמיר משמעותית את מצבה: הסנקציות יהפכו לבינלאומיות ומחייבות את כל מדינות העולם, "על הנייר" לכל הפחות. טהראן אף איימה לפרוש מאמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני (NPT) אם המנגנון יופעל, דבר שעשוי להרחיק עוד יותר את האפשרות למשא ומתן ולקרב את העימות הבא.
התהליך מתחיל כאשר אחת ממדינות ההסכם שולחת מכתב תלונה למזכ״ל האו״ם ולנשיא מועצת הביטחון על הפרות איראניות. למועצת הביטחון יש עשרה ימים להצביע על המשך השעיית הסנקציות, ומקסימום 30 ימים להשלים את התהליך. אם לא מושגת הסכמה תוך 30 ימים - הסנקציות חוזרות באופן אוטומטי.
עם זאת, רוסיה וסין כבר הביעו ספקות בנוגע לחוקיות הפעלת מנגנון הסנאפבק בתנאים הנוכחיים, לאחר שארה״ב פרשה חד-צדדית מההסכם ב-2018. שתי המעצמות טוענות כי הפרישה האמריקנית פוגעת בלגיטימיות של הפעלת המנגנון, מה שמעלה ספק לגבי האופן שבו יעמדו באכיפת הסנקציות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו