נראה שמועד העימות הבא בין הנשיא הסורי אחמד א־שרע לבין הדרוזים והכורדים הוא רק עניין של זמן.
"מבחינתו, סוגיית הישויות העצמאיות היא קו אדום", סיפר מנכ"ל "סקיי ניוז" בערבית, נדים קטיש, לאחר תדרוך של עיתונאים מכלי תקשורת ערביים אצל א־שרע. קו אדום נוסף של השליט בדמשק הוא סוגיית הנשק, שלראייתו צריך להיות בחזקת המדינה המרכזית בלבד. אלה היסודות מבחינתו לכל הסכם עם הכורדים, הדרוזים, העלאווים ומיעוטים אחרים.
כשמדובר בעלאווים, שעברו טבח וגורשו מבתיהם מאז חודש מארס האחרון, א־שרע אולי הצליח להשיג את מבוקשו בכוח הזרוע. מנגד, נראה שהכוחות של המיעוטים הדרוזיים והכורדיים מצליחים להחזיק מולו מעמד לפי שעה. יתר על כן, בניגוד לעלאווים, הדרוזים והכורדים נהנו מסיוע יקר מפז של ארה"ב או ישראל. כוחות סוריה הדמוקרטית (SDF) המזוהים עם הכורדים עברו אימונים על ידי האמריקנים. בא־סווידא, ישראל תקפה חלק מהכוחות האסלאמיסטיים והעבירה אספקה הומניטרית.
העדה הדרוזית "בפני השמדה"
ביממה האחרונה מנהיג הדרוזים בסוריה, חכמת אל־היג'רי, הצהיר באופן מובהק: "על שועי העולם והמדינות החופשיות לעמוד לצד העדה הדרוזית כדי להכריז על אזור נפרד לנצח. המשמר הלאומי שהוקם לאחרונה מקבוצות דרוזיות חמושות, יגן על הארץ באמצעות ערובות ממדינות שרלוונטיות לדבר". הוא גם הזהיר כי בהסלמה האחרונה במחוז א־סווידא, העדה הדרוזית עמדה בפני סכנת השמדה. לאחרונה התריע באופן בוטה יותר כי מעשי הטבח ביולי היו חלק מרצח עם שיטתי, ולא הפרות ספורדיות.
מקור צבאי דרוזי העריך בתקשורת הערבית שמספר הלוחמים במשמר הלאומי יגיע לכ־15 אלף איש. לדבריו, מספר זה מספיק עבור מחוז א־סווידא. הוא ציין כי אם המחוז יהיה נתון להתקפות נוספות, ייתכן שיהיה גם כוח מילואים במספר דומה, כלומר 30 אלף איש במצב של עימות כולל. הוא טען גם כי רוב הפלגים תומכים במהלך, פרט לשני מנהיגים דרוזים שתומכים בדמשק ואינם מחזיקים בכוח משמעותי.
מול הכורדים הטונים רכים יותר, אך גם שם קשה לראות מוצא מעימות עתידי עם השלטון. בסוריה מתנגדים למודל פדרלי שיאפשר ל־SDF לשמור על כוחו הצבאי לטווח הארוך, אך ספק אם ראשי הארגון יוותרו על כוחם כאשר איומים אחרים מלבד דמשק מרחפים מעל ראשם. קשה להם להאמין שיזכו להגנה מספקת מתאי מחבלים של דאעש וטורקיה.
טום ברק מפקפק בדמשק
במבט לאחור, נראה שמעשי הטבח בא־סווידא הפכו את הקערה על פיה. השליח האמריקני טום ברק, שדווקא היה אופטימי לנוכח מנהיגותו של א־שרע בחודשים האחרונים, החל לפקפק בגישה של דמשק.
לפי ה"וושינגטון פוסט", בשיחה עם כתבים בחודש יולי הוא הודה כי "סוריה עשויה להידרש לשקול חלופות למדינה ריכוזית ברמה גבוהה, שבה מאפשרים לכל אחד לשמור על תרבותו ללא איום של אסלאמיזם".
כמו בדיאלוג מול ישראל, א־שרע מציב תנאים מול המיעוטים בסוריה שספק אם יקבלו. השאלה היא אם מדובר בטקטיקת משא ומתן - או בעמדה קשיחה שתוביל בסופו של דבר להסלמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
