המאבק של איראן בסנקציות: זה המנגנון ממנו חוששים בטהרן

בריטניה, גרמניה וצרפת יקיימו מחר (שלישי) בז׳נבה סבב שיחות גרעין נוסף עם איראן בניסיון להימנע מהפעלת מנגנון ה״סנאפבק״, כך מדווחת סוכנות הידיעות האיראנית ״מאהר״. סבב השיחות יתקיים בדרגי עבודה, כאשר את האיראנים ייצג סגן שר החוץ והשיחות יסובו על ״סוגיות גרעין והקלה בסנקציות״, לשון הדיווח.

המפגש הזה עשוי להיות ההזדמנות האחרונה של איראן לבלום את הפעלת מנגנון הסנאפבק על ידי מדינות ה-E3 שהודיעו בשבוע שעבר כי הן מוכנות להפעילו בסוף אוגוסט, אך הותירו לטהראן אפשרות לדחות את המועד האחרון אם תחזור אל שולחן המשא ומתן באופן רציני.

ביום שישי התקיימה שיחה בין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י לעמיתיו האירופאים, ללא פריצת דרך, הגם שהשר האיראני לא הביע התנגדות להארכת הדד-ליין אך הוסיף כי הדבר נתון להחלטתה של מועצת הביטחון.

בנוסף, עראקצ׳י לא הביע נכונות לאפשר לפקחי סבא״א לבצע פיקוח קבוע באתרי הגרעין והסכים רק לביקורים בודדים באתרים שאיראן תתיר. כמו כן, השר לא סיפק תשובות לגבי מיקומו וכמותו של האורניום המועשר - יותר מ-400 ק״ג - הנשמר באתר סודי שככל הידוע לא נפגע במלחמה עם ישראל.

על רקע זה דיווח אתמול העיתון הבריטי ״טלגרף״ כי עלי לאריג׳אני, שמונה לאחרונה למזכיר המועצה לביטחון לאומי באיראן, דוחף את ההנהגה בטהראן להסכים להורדת דרגת העשרת האורניום מ-60% ל-20% בניסיון למנוע את הפעלת מנגנון הסנאפבק. לפי העיתון, בכירים באיראן ״מוכנים לרכך את עמדתם הנוקשה כדי להימנע מתקיפה ישראלית ואמריקנית נוספת״.

לא ברור אם הכוונה למחויבות איראנית עתידית או לדילול מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה שבידיהם כעת - יותר מ-400 ק״ג, המספיקים לאחר העשרה נוספת לכ-10 פצצות ביקוע גרעיניות. זאת במיוחד לאור העובדה שמתקני העשרה של איראן נפגעו קשות במלחמה עם ישראל, וככל הנראה מרבית הצנטריפוגות בהן הושמדו או לכל הפחות הושבתו.

בכיר איראני אמר ל״טלגרף״ כי לאריג׳אני מנסה לשכנע את המערכת להוריד את רמת ההעשרה כדי למנוע מלחמה נוספת, אך נתקל בהתנגדות חריפה, בעיקר מצד משמרות המהפכה. עם זאת, לדבריו, נראה כי הנהגת המשטר מוכנה להיענות ולחזור למגעים עם מעצמות המערב.

הדיווח מגיע על רקע ויכוח פנימי סוער באיראן שהולך ונעשה פומבי יותר ויותר. סיעת ״חזית הרפורמה״ של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן פרסמה בשבוע שעבר הצהרה משותפת ובה סדרה של דרישות לשינוי שלטוני במדינה, ביניהן פירוק תוכנית העשרת האורניום בתמורה להסרת הסנקציות. מעל כל הדרישות, חברי הסיעה דורשים להפריד את משמרות המהפכה ממנגנוני השלטון ולבטל את השפעתו של הארגון על יחסי החוץ והפנים של הרפובליקה האסלאמית.

עוד קודם לכן ספג פזשכיאן ביקורת מהאגף השמרני של משטר האייתולות, בעקבות נאום שבו התייחס לצורך לחזור למשא ומתן בסוגיית הגרעין. ״אתם רוצים להילחם? ובכן, נלחמתם, אבל הם פגעו בנו. אם נבנה מחדש את מתקני הגרעין, הם הולכים לתקוף אותם שוב. מה נוכל לעשות אם לא נכנס למשא ומתן?״, אמר אז פזשכיאן.

על רקע זה נשא אתמול המנהיג העליון עלי חמינאי נאום חריף שבו תקף באופן חריף את ארה"ב, הגם שדברים קשים יותר נאמרו לפני שנאלץ להסכים לחזרה לשולחן המו"מ לפני המלחמה. חמינאי טען כי בעבר ארה״ב הסתירה את כוונותיה האמיתיות אך ״האדם שמחזיק כיום בשלטון באמריקה״ חשף את ״האמת״ כי שורש הסכסוך הוא הרצון האמריקני שאיראן תציית לה, ו״העם האיראני זועם על העלבון החמור הזה ויעמוד נגדו בכל כוחו״, הכריז חמינאי כשהוא מגדיר את הסכסוך כ״בלתי פתיר״.

״מי שאומר 'מדוע אינכם מנהלים משא ומתן ישיר עם אמריקה' - הם שטחיים״, אמר חמינאי. עם זאת, בחלק אחר של נאומו תיאר המנהיג העליון את הנשיא כ״חרוץ, מלא מאמץ ועקבי״, אך הוסיף כי ״הצגת רעיון חדש שונה מהרס והעלבה. אין להרוס את יסודות הרפובליקה האסלאמית״.

פזשכיאן, שבאותו נאום שהוביל למתקפה עליו גם התייחס למשבר המים של המדינה, נשא היום נאום נוסף בטקס לחידוש שבועת חברי הממשלה לעקרונות המהפכה. בנאום, שנראה כמאמץ לרכך את המתחים הפנימיים, הודה פזשכיאן למנהיג העליון על ״הנחיותיו מאתמול״ וקרא לאחדות פנימית.

המתח הפנימי מחריף

״כל המאמץ של ישראל ואמריקה הוא להעמיד אותנו זה נגד זה מבפנים״, אמר הנשיא. ״כל דיבור שפוגע באחדות שלנו הוא שירות לישראל״. פזשכיאן גם התייחס שוב למצוקת המים במדינה: ״יש אנשים שאומרים שאין לנו בעיה - אז בואו תביאו פתרונות. אנחנו עומדים ליד סכרים ריקים, וגם את המים מתחת לרגלינו רוקנו״.

״אין ספק שמשהו מתרחש מאחורי הקלעים. המאבק בין המחנות ממש מחריף״, אומר דני (דניס) סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן באמ״ן וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא מציין כי לאריג׳אני ״תמך מאוד במהלך הגרעין הקודם והיה אחד מהגורמים שעזרו לנשיא דאז רוחאני להעבירו במג׳לס״ כשכיהן כיושב ראש הפרלמנט.

סיטרינוביץ מסביר כי ״יש הבנה שסף הלחצים שם מחייב חשיבה מחוץ לקופסה״, אך מזהיר שאיום הסנאפבק לבדו אינו מספיק כדי ״לחלץ מהם את הוויתורים שהמערב היה רוצה״ וכי ״סין ורוסיה לא יאכפו את זה, מה גם שהם הביעו התנגדות לחוקיות המהלך״.

״הסיפור הגדול באמת הוא ייבוא הנפט של סין מאיראן״, מדגיש סיטרינוביץ. ״עם כל הכבוד לסנקציות של האו״ם, ההשפעה היא יותר פסיכולוגית: תחושת המצור, התרחקות מהמערב, ויכול להיות שגם שער החליפין ייפגע. זה פחות הנזק הכלכלי ויותר התחושה״. עם זאת, הוא מעריך ש״בעוד הם מנסים להימנע מזה, הם לא יוצאים מגדרם כדי למנוע את זה, ולא סביר שזה יערער את המשטר״.

פתרון לבעיית הווטו הרוסי והסיני

מה זה בעצם מנגנון הסנאפבק? מדובר במכניזם דיפלומטי שהוכנס להסכם הגרעין הקודם מ-2015 ומאפשר למדינות החתומות - החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו״ם וגרמניה (מה שמכונה P+1) להשיב את הסנקציות שהוטלו על איראן במועצת הביטחון לפני חתימת ההסכם.

המנגנון עוקף את בעיית הווטו על ידי הפיכת ההצבעה: במקום להצביע על הטלת סנקציות חדשות (שרוסיה או סין היו יכולות לחסום), מצביעים על המשך השעיית הסנקציות הקיימות, כך שכל אחת מהחברות הקבועות יכולה למעשה לכפות את הפעלת הסנקציות מחדש.

הפעלת מנגנון הסנאפבק תחזיר לתוקף את הסנקציות שהטילה מועצת הביטחון על איראן בשנים 2010-2006, בין היתר אמברגו נשק מלא, איסור מוחלט על העשרת אורניום, איסור ניסויים בטילים בליסטיים, איסור העברת טכנולוגיה בתחום הטילים, הגבלות על הצי הלאומי האיראני ופיקוח חובה על מטענים חשודים ברחבי העולם.

התהליך מתחיל כאשר אחת ממדינות ההסכם שולחת מכתב למזכ״ל האו״ם ולנשיא מועצת הביטחון על הפרות איראניות. למועצת הביטחון יש עשרה ימים להצביע על המשך השעיית הסנקציות, ומקסימום 30 ימים להשלים את התהליך. אם לא מושגת הסכמה תוך 30 ימים - הסנקציות חוזרות באופן אוטומטי.

עם זאת, רוסיה וסין כבר הביעו ספקות בנוגע לחוקיות הפעלת מנגנון הסנאפבק בתנאים הנוכחיים, לאחר שארה״ב פרשה חד-צדדית מההסכם ב-2018. שתי המעצמות טוענות כי הפרישה האמריקנית פוגעת בלגיטימיות של הפעלת המנגנון, מה שמעלה ספקות לגבי יעילותו כאמצעי לחץ על טהראן.

שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה הודיעו בשבוע שעבר כי הם מוכנים להפעיל את מנגנון הסנאפבק בסוף אוגוסט, אך הותירו לאיראן אפשרות לדחות את המועד האחרון אם תחזור לשולחן המשא ומתן באופן רציני. ״הבהרנו שאם איראן לא תהיה מוכנה להגיע לפתרון דיפלומטי לפני סוף אוגוסט, או לא תנצל את ההזדמנות להארכה, נהיה מוכנים להפעיל את מנגנון הסנאפבק״, נכתב במכתב שנשלח למזכ״ל האו״ם. האפשרות להפעיל את המנגנון תפקע באוקטובר 2025 - עשר שנים לחתימת ההסכם המקורי.