עבור מצרים עזה היא מלכודת: אימון של אלפי שוטרים פלשתינים, ועדה מנהלת של 15 טכנוקרטים ותוכנית שיקום בסך 50 מיליארד דולר - אלה רק חלק מההבטחות שמפזרים בכירים במצרים מאז תחילת המלחמה.
בקהיר מטפחים, כך נדמה, את המסר הבא: רק תעצרו את המלחמה שלכם - ואנחנו נדאג לכל היתר, "עלינו". למצרים, מן הסתם, יש לא מעט סיבות להשיג הפסקת אש. לא בכדי הם מארחים את שנואי נפשם מחמאס; מי שנחשבים בעיניהם, בצדק, לשלוחה של תנועת האחים המוסלמים - היריבה המושבעת של משטר הקצינים. אלא שמתחת למגש הפיתויים מסתתרת האמת המרה: מבחינת השלטון המצרי עזה היא מלכודת. מטרתו היא הפסקת אש בכל מחיר, ואחריו המבול.
אפילו אם יוצעו לו הטבות מפליגות, הנשיא א־סיסי לא ישמח לשתות מכוס התרעלה הזו. במצרים מודעים ליוזמות בנושא שעולות בישראל ובארה"ב, אך שוללים אותן בשל הסיבות הבאות:
• שליטה ביטחונית ומנהלית בעזה החרבה, עמוסת הפליטים ורווית תאי הטרור - תאיים על ביטחונה הלאומי של מצרים. אחמד עבד רבו, חוקר מצרי, המשיל זאת במאמר ל"מוקש שיכול להתפוצץ בכל רגע", כאוס שעלול להתפשט גם בסיני.
• הרעיון שהמצרים יהיו אחראים על פירוק הנשק של חמאס הוא מוקש נוסף, במיוחד בשל המתיחות של המשטר עם קבוצות אסלאמיסטיות. במילים אחרות, קיים חשש מהתגברות של איומי הטרור במדינה.
• בקהיר מעלים בצדק את שאלת המנהרות. נניח שחמאס יסכים למסור את הנשק (בכיריו מסרבים באופן מוצהר), מי יהיה הגורם שיטפל בתשתיות התת־קרקעיות, שלפי ההערכות משתרעות על מאות קילומטרים?√ קיים חשש במצרים מגל של פליטים מעזה, במיוחד על רקע ההצהרות בישראל. גם אם עד עכשיו "תוכנית ההגירה" לא מתרוממת, בלשון המעטה, בצמרת המצרית מתייחסים אליה ברצינות ורואים בה איום ביטחוני.
אחד הגורמים שדוחפים את קהיר להגביר את המגעים להפסקת אש ולהציג תוכניות ל"יום שאחרי", הוא הרצון למנוע ואקום. השאיפה היא למנוע חלל שיתמלא ביוזמות שנוגדות את האינטרסים שלה. בדיוק אותן הצעות לקבלת האחריות על עזה ואוסף הפצצות המתקתקות שלה. סיבה אחרת היא הביקורת החריפה שמוטחת בה.
רק לפני שבוע נחתמה עסקת ענק בהיקף 35 מיליארד דולר ליצוא גז מישראל למצרים. בעולם הערבי פרץ גל האשמות על "התמיכה הכלכלית בציונים". הפעם לא רק אסלאמיסטים ובובות גרב קטאריות השתתפו במחול השדים, אלא אפילו בעלי הברית הסעודים. דווקא מי שמותקפים בשל קשרים חשאיים עם ישראל המטירו אש וגופרית על מצרים. נראה היה שהכעס לא נבע רק מרגשות לאומניים, אלא גם מהאכזבה שבאובדן לקוחה.
יתרה מזאת, מצרים הפכה ליעד מרכזי של המחאה האנטי־ישראלית בחו"ל. בסרטון שהודלף נצפה שר החוץ המצרי דוחק בשגריר מצרים בהולנד לנהוג בקשיחות עם המפגינים, ואף לעצור אותם במתחם עד להגעת המשטרה. הפחד מלהיגרר לבוץ העזתי והרצון להשקיט את הביקורת עומדים מאחורי האינטרס המצרי להשיג רגיעה בעזה - העיקר שהיא תישאר בעיה של מישהו אחר.שאיפת המצרים היא למנוע חלל, שיתמלא ביוזמות שנוגדות את האינטרסים שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו