"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נכשלנו": זביידי מדבר לראשונה מאז שחרורו

זכריה זביידי, מי שהיה מפקד הזרוע הצבאית של פת"ח בג'נין בזמן האינתיפאדה השנייה, התראיין לעיתון ה"ניו יורק טיימס", ודיבר על הבריחה מכלא גלבוע ב-2011, שנות המאסר והפתרון מול ישראל

,עודכן
0השמעה
זכריא זביידי. צילום: GettyImages

העיתון האמריקני ה"ניו יורק טיימס" פרסם היום (שלישי) ראיון עם זכריה זביידי, המחבל הפלשתיני הבכיר ביותר ששוחרר במסגרת עסקת שחרור החטופים בפברואר האחרון. בראיון אומר זביידי כי המאבק הפלשתיני החמוש והלא חמוש נכשל עד כה וכי "יש לחפש דרך אחרת", אך הוסיף כי הוא לא רואה פתרון באופק כי "ישראל לא רוצה לתת לנו כלום".

זביידי בן ה-49 היה מפקד הזרוע הצבאית של פת"ח בג'נין בזמן האינתיפאדה השנייה ונחשב לאחד מבכירי המבוקשים במהלכה. ב-2007 השתלב בהסכם המבוקשים של ישראל והרשות הפלשתינית, אך נעצר ב-2019 בעקבות מעורבות בפיגועי טרור. בספטמבר 2021 נמלט מכלא גלבוע יחד עם חמישה אסירים אחרים, ונתפס כעבור כשבוע. הוא שוחרר מהכלא בפברואר 2025 במסגרת עסקות שחרור החטופים השנייה.

בראיון הביע זביידי ייאוש עמוק ממצבו של העם הפלשתיני. ״עלינו לשקול מחדש את הכלים שלנו״, אמר זביידי לעיתון. ״הקמנו תיאטרון וניסינו התנגדות תרבותית - מה זה עשה? ניסינו את הרובה, ניסינו ירי. אין פתרון״, התייחס זביידי ל״תיאטרון החירות״ שהקים במחנה הפליטים בג׳נין יחד עם ג׳וליאנו מר.

כשנשאל מה הפתרון, השיב זביידי: ״אני שואל את השאלה הזאת בעצמי״. לדעתו ״אין פתרון שלום ואין פתרון צבאי״ כי ״הישראלים לא רוצים לתת לנו כלום״. זביידי הוסיף: ״אי אפשר לעקור אותנו מכאן, ואין לנו כלים לעקור אותם״.

זכרייא זביידי לאחר שחרורו,צילום: רויטרס

במהלך הראיון טען זביידי כי הוכה במהלך מאסרו האחרון וכי הוכה כמה פעמים לאחר 7 באוקטובר ואיבד את שיניו כתוצאה מכך. בידיעה צוטטה תגובת שב״ס כי ״איננו מכירים את הטענות שתיארתם, ועד כמה שידוע לנו, אירועים כאלה לא התרחשו״.

בכתבה מצוין כי בנו של זביידי נהרג בתקיפה ישראלית ורובו של מחנה הפליטים נהרס, וביתו שלו, הממוקם באזור שסגור לגישת אזרחים פלשתינים. ״בכל חזית, האסטרטגיות הפלשתיניות נראות כנכשלות״, נכתב בידיעה. ״התקשורת אמרה שזכרייה עבר ממאבק מזוין למאבק תרבותי״, אמר והתייחס לעצמו בגוף שלישי, ״אבל זה לא עניין של להיות דבר אחד או אחר. איך פתחתי את דלת התיאטרון? שברתי אותה עם הרובה שלי״. לדבריו, מטרתו לא הייתה להחליף את הפעילות המזוינה הפלשתינית אלא לתת לה גיבוי אינטלקטואלי ותרבותי.

זביידי התייחס גם לבריחתו מכלא גלבוע ב-2021. ״זה היה בלתי אפשרי בשבילי להיות כלוא ולא לחפש חופש״, אמר. ״אסיר שלא חושב על בריחה מהכלא לא ראוי לחופש״. הוא תיאר את הרגע שבו יצא מהמנהרה: ״כשהרגשתי סוף סוף את אוויר הלילה החם על העור שלי, זה היה כמו חופש שזורם לי בוורידים״. למרות זאת, זביידי הודה שהבריחה לא השיגה הרבה - היא רק הובילה להחמרת התנאים לאסירים פלשתינים אחרים ובסופו של דבר הוא עצמו הועבר לבידוד.

לפי הכתבה, זביידי רואה במצבו דוגמה לחוסר המוצא שבו מוצאים עצמם הפלשתינים. בעיניו, האינתיפאדה נכשלה בניסיון לעקור את ישראל, אך גם הרשות הפלשתינית נכשלה במטרה להשיג מדינה. העיתון ציין כי עבור ישראלים רבים הסיבה לכך היא שהרשות הפלשתינית ״חסרת כנות, לא מוכשרת וחלשה מכדי שניתן יהיה לבטוח בה עם מדינה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר