אין כמו הסיפור על היהודי שגם אכל דגים סרוחים וגם גורש מהעיר, כדי לתאר את מצבנו נכון להיום. שנה ועשרה חודשים אחרי שהותקפנו בשטניות בידי ארגון טרור שחלש בהרבה מאיתנו, מדינת ישראל אובדת עצות - חסרת מענה לאסטרטגיה של האויב. צה"ל מדשדש וסופג קורבנות כואבים.
המילואימניקים ובני המשפחות שלהם חסרי נשימה. והכי חמור - ישראל עוברת מסע דלגיטימציה ואנטישמיות חסר תקדים. ובמבחן התוצאה - עשרות חטופים, חיים ומתים, עדיין בעזה, וחשוב מכל - לא הכרענו את האויב, לא הסרנו את הסכנה. להיפך, מכבש בינלאומי מופעל כדי לאלץ אותנו להרים דגל לבן ולספק לאויב היתר פורמלי להמשיך לנסות לחסל אותנו.
זה לא שאין מענה, יש גם יש, אבל קופרודוקציה של ראש ממשלה חלש ואובד עצות, ממשלה בעלת לגיטימציה מפוקפקת, לצד אליתות הרסניות שמרפות את הידיים הלאומיות, הובילה אותנו לתוך מבוך מייאש. מבוך אליו נקלענו בגלל שביצענו את כל הטעויות האפשריות.
ארגון הטרור שמולנו משחק בכלים ברורים, שאנחנו מסרבים להבין אותם ולהגיב בהתאמה לאופל הטמון בהם. הנהגת החמאס, למרות שנותרו ממנה רק אודים מוצלים, ממשיכה להוביל בנחישות, מדיניות של מאבק על גב העם הפלשתיני החרוך. עזה נהרסה ברובה הגדול, עשרות אלפים מתו ונפצעו ויותר ממיליון איש מבני עמם באמת סובלים, אבל להם לא אכפת.
הם ילחמו עד הילד העזתי האחרון כדי לשמר את יכולתם לחזור לשלוט, להתעצם, ולבנות את התנאים שיאפשרו להם לחזור לשחוט בעוטף ובכלל, עד לחיסול מדינת ישראל כולה. כל כלי שיש להם, מהחטופים ועד קמפיינים כוזבים על רצח עם ורעב, נועדו לשרת את המטרה הזו. הם לא רוצים עסקאות, לא מחבלים אסורים, לא נתיב מילוט לחו"ל. הם לא יסכימו למתווה שלא יאפשר להם לחזור לשלוט.
ורק אצלנו מסרבים להבין את המובן מאליו. האסטרטגיה הפרימיטיבית, הערמומית, חסרת העכבות הזו של האויב, נפלאה מבינת אומת הגניוס היהודי-הישראלי, לא נקלטת בקודקוד מדינת הסטארט אפ וכיפת ברזל.
ישראל ממשיכה לצעוד בנתיב האיוולת של הדור האחרון, במסגרתו היא מספרת לעצמה סיפור שלא קשור להתנהגות של האויב. החל מפעולת התמרון הקרקעי הראשונה בעזה - אחרי 7 באוקטובר ועד היום, צה"ל לא פעל ולא קיבל פקודה להתמודד עם מדיניות הפעולה של החמאס. מדיניות שיש לה רק תרופה אחת - להכריע עד הסוף. מה-8 באוקטובר ועד היום, אנחנו ממשיכים לאותת, להפעיל מנופים, לנסות להפחיד, לעשות עסקאות, לא לגמור את הסיפור.
בד בבד הממשלה וצה"ל נסחטים על ידי ארגון הטרור באמצעות כמה עשרות חטופים, ועל רקע זה מסכנים את גורל האומה כולה. הם מורתעים מלהכנס לאיזורי ההכרעה בחבל עזה ולהפוך את המערכה להכרעת החמאס לאפקטיבית.
במקביל, בצמרת צה"ל ואצל ראש הממשלה, מסרבים להכיר בנוסחה היחידה שיכולה להתמודד עם הטקטיקה הצבאית של החמאס ועם הביקורת הקטלנית הבינלאומית. והנוסחה הזו מחייבת כיבוש של כל השטח, לצד הקמת ממשל צבאי שיהיה אחראי גם לאוכלוסיה האזרחית.
גורמי האופוזיציה, תורמים את שלהם להרתעת הממשלה והצבא מביצוע המהלכים ההכרחיים. עד כדי כך שלא האויב מפחיד את ההנהגה אלא מטה משפחות החטופים והסוכנים רבי העוצמה שלהם בעתונות. יחד הם דנים אותנו להמשך גרירת הרגלים, שאם לא תשתנה בקרוב, תהפוך בהכרח לתבוסה. ובכל זאת עדיין לא מאוחר לבצע פניית פרסה ולהתמודד בהצלחה עם האסטרטגיה האפלה של החמאס. חייבים להפסיק לטעות ולהכריע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו