חשש בכוחות הכורדיים בסוריה: מסלול התנגשות עם השלטון בדמשק

אחרי מעשי הטבח והעימות בא־סווידאא' - המיעוט הכורדי בסוריה חושש מהתנגשות עתידית מצד השלטון האסלאמיסטי. כל זאת, על רקע המשא ומתן המדשדש בין הנהגת כוחות סוריה הדמוקרטית – המיליציה של העדה – לבין הנשיא הסורי אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני) ואנשיו.

על פי מקורות כורדיים, המגעים בין הצדדים אמנם עלו על מסלול חדש למרות כישלונם של הצדדים להגיע להסכמה בסבב השיחות האחרון, שהתקיים בחודש יוני. עם זאת, לפי המקורות, האירועים האחרונים במחוז א־סווידאא' דווקא העמיקו את הפערים בין עמדות הצדדים, ושיבשו את ההבנות המתגבשות.

בלב המשא ומתן בין הכוחות הכורדיים לשלטון עומדת שאלת שילובם של הראשונים בצבא החדש שמוקם. בקרב הכורדים בסוריה עומדים על כך שהמיליציה תשולב כיחידה שלמה במערכת הביטחונית המתגבשת. כמו כן, הכוחות הביעו רצון לשמור על הנוכחות שלהם בצפון-מזרח סוריה, ובמיוחד במחוזות של המיעוט בא-רקה, בדיר א-זור ובאל-חסכה. במילים אחרות, הדרישה היא לשמור על ממד מסוים של ממשל עצמי. עד כה א-שרע דחה את העמדה הזאת.

ואולם, מקורות כורדיים סיפרו שלא מדובר במחלוקת היחידה, ואפילו לא בבעיה המרכזית. הקושי העיקרי, לדבריהם, נובע מהיחס השלילי של השלטון הסורי ל"מסגרת של המשא ומתן". כך, למשל, השיחות צפויות להתקיים בפריז במקום בדמשק, וצרפת צפויה להיות מעורבת יותר בתהליך התיווך.

על פי דיווח באתר האמירותי "ארם ניוז", הסבב הראשון שייערך בתקופה הקרובה יעסוק בדרישת הכוחות הכורדיים להאריך את תוקף ההסכם הראשון שנחתם בין מפקדם, הגנרל מז'לום עבדי, לבין אחמד א-שרע.

ניצנים של הבנה

בסביבת הכורדים שואפים להאריך את התוקף משנה לשלוש שנים, וזאת בעיקר בשל הזמן הרב שייקח להתמזג לגמרי בתוך מערכת הביטחון החדשה, והאיום הנוכח של דאעש.

הסכם מארס בין הצדדים קבע את העקרונות הבאים: סוריה תישאר מאוחדת ולא תחולק; ניהול מאוחד למעברים, למתקני הנפט ולמשאבי הטבע; שת"פ במאבק בתאי דאעש, החוקה תכיר בכורדים כמיעוט לאומי.

לאחרונה דווח כי אפילו בדמשק הביעו חשש מכוונת תאים של ארגון הטרור לבצע פיגועים במקביל בכמה ערים כדי לערער את יציבות השלטון. בהקשר זה, יש לציין כי אחמד א-שרע עצמו הוביל בזמן מלחמת האזרחים קואליציה של ארגונים ג'יהאדיסטים ש"התחרו בדאעש", והיו מזוהים עם אל-קעידה.

ועדיין, בימים האחרונים דווח על הבנות ראשוניות בין הצדדים בשיחות שהתקיימו ברבת עמון, בירת ירדן. שם נערכו פגישות בין הגנרל עבדי לנציגי השלטון הסורי בנוכחותו של השליח האמריקני תום ברק. מקורות מסרו לערוץ "אל-ערביה" כי נרשמו הבנות לגבי הסדרי ניהול משותף של מעברי הגבול וסכר תשרין בנהר הפרת.

נתוני הטבח בעדה הדרוזית נחשפים

על רקע דברים אלה, היקף מעשי הטבח במעוז הדרוזים בסוריה ממשיכים להתברר. בימים האחרונים המרכז הסורי לזכויות אדם פרסם כי מספר ההרוגים שזוהו עומד על לפחות 1,420. המספר כולל אזרחים, חמושים דרוזים, בדואים ואנשים מכוחות השלטון.

יתר על כן, בזמן שוועדת החקירה לטבח העלאווים ששיאו בחודש מארס ניסתה לטייח את אחריות א-שרע וסביבתו לאירועים, מצבו של המיעוט חמור מאי פעם. לפי המרכז הסורי, 1,200 אזרחים עלאווים נעצרו או נעדרו מאז מעשי הטבח בחודש מארס. ב"ישראל היום" פרסמנו חלק מהעדויות של בני העדה.

במרכז הסורי פורסם בסוף השבוע כי רבים מהנעדרים האלו נלקחו למרכזי מעצר ללא צווי מעצר או הליכים משפטיים. יתרה מזאת, לקרוביהם ולעורכי דינם לא נודע דבר על גורלם או על מקום הימצאם. במרכז הזהירו השבוע כי המשך המצב הזה מעורר חשש שהם נתונים לעינויים או הוצאו להורג. בהמשך לכך, במרכז הטילו על מדינת סוריה את מלוא האחריות לשלומם.