בלי מילה על חמאס: באו"ם מזהירים מרעב בעזה ותוקעים את חלוקת הסיוע

האו"ם פרסם ביממה האחרונה דו"ח לגבי המצב ההומניטארי בעזה, שבו הזהיר מכך שכמעט כל הילדים בעזה מתמודדים עם רעב או מצבים שונים של מחסור בתזונה. לפי נתוני הלמ"ס הפלשתינית, מדובר בכמיליון ילדים. יותר מזה, הדו"ח מתריע כי מקרי המוות מרעב בעזה מתרבים מיום ליום.

ואולם, בעוד שהדו"ח מזכיר את ישראל עשרות פעמים, ארגון הטרור חמאס לא מוזכר אפילו פעם אחת. גם בסעיף המתייחס לחטופים, לנרצחים ולהרוגים ישראלים במלחמה - חמאס לא מוזכר, כאילו אינו קיים. טבח 7 באוקטובר מוזכר כתאריך שבו "נהרגו רוב הישראלים". בה בעת, מתאם פעולות הממשלה בשטחים עדכן היום כי כ-70 משאיות מזון פרקו את המטען שלהם במעברי הסיוע, ויותר מ-150 נאספו על ידי האו"ם והארגונים הבינלאומיים מהצד העזתי. אלא, שלפי מתפ"ש, יותר מ-800 משאיות עדיין ממתינות לאיסוף.

מוקדם יותר השבוע, המתפ"ש הודיע כי מאז 19 במאי, ובהתאם להנחיית הדרג המדיני, נכנסה לעזה אספקה דרך שני ערוצים עיקריים:

1. מרכזי חלוקה של הקרן האמריקנית, שם מחולקות חבילות מזון.

2. "סיוע משלים", בתיאום עם האו"ם, ארגונים בינלאומיים ומדינות, שכולל חומרי גלם למאפיות ולמטבחים ציבוריים.

לפי ההודעה, בתקופה האחרונה נכנסו כ-4,500 משאיות מזון לעזה, עם קמח, מזון לתינוקות, ומזון לילדים. למרות זאת, לפי מתפ"ש, דווקא בחודש האחרון "חלה ירידה משמעותית באיסוף הסיוע ההומניטארי מהמעברים על ידי הארגונים הבינלאומיים".

בהקשר זה, הודגש כי "צוואר הבקבוק באיסוף החלוקה נותר המכשול העיקרי לשמירה על זרימה עקבית של הסיוע, חרף המאמץ של ישראל להגדיל את מספר המשאיות הנכנסות לאזור".

על רקע דברים אלה, על פי דו"ח העדכון של האו"ם מהיממה האחרונה, בשבועיים הראשונים של חודש יולי, כמעט חמשת אלפים מתוך 56 אלף ילדים מתחת לגיל חמש, שנבדקו לתת-תזונה במחוזות הערים עזה, דיר אל-בלח וחאן יונס, אובחנו כסובלים מתת-תזונה חריפה. עוד צוין כי מדובר בשיעור של תשעה אחוזים מהנבדקים, עלייה משישה אחוזים לעומת הבדיקה בחודש יוני, ו-2.4 אחוזים בפברואר.

בעיר עזה עצמה, דווח על כ-16 אחוזים מתוך 15 אלף ילדים שאובחנו כסובלים מתת תזונה חריפה, בהשוואה ל-4 אחוזים בפברואר. מעבר לזה, הדו"ח ציין כי מאז ינואר, השותפים של האו"ם תיעדו 20 מקרים של ילדים שמתו מרעב, מתוכם 13 ביולי.

בדו"ח הוזכרה בדיקה של היוזמה הבינלאומית לסיווג ביטחון תזונתי (IPC), שפורסמה במאי, אך בתוקף עד סוף ספטמבר. מדובר בפרויקט שמאחוריו עומדים גופים בינלאומיים ומדינות שונות, ועוקב אחר משברי תזונה מסביב לעולם.

לפי הערכת המצב הרלוונטית של היוזמה, רצועת עזה נמצאת ברובה במצב משבר, ובחלקה האוכלוסייה מתמודדת עם רעב המוני. בדו"ח היוזמה נכתב כי מ-11 במאי עד סוף ספטמבר 2025, מדובר במצב חירום, כאשר האוכלוסייה צפויה להתמודד עם משבר או חוסר ביטחון תזונתי חמור.

בדו"ח על עזה נכתב כי כלל האוכלוסייה צפויה להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי משמעותי, ו-477 אלף איש מתוכה נמצאים במצב של רעב המוני. כלומר, 22 אחוזים. לפי נתוני החלוקה למחוזות, רובם (יותר מ-200 אלף) נמצאים בצפון רצועת עזה. יותר ממיליון נמצאים במצב 4 (חירום), וחצי מיליון נמצאים במצב 3 (משבר).

ביוזמה מציינים כי מדוב בהידרדרות לעומת הדו"ח הקודם שפורסם באוקטובר 24'. בתקופה זו, 1.95 מיליון איש סווגו במצב של משבר וחמור מכך. 12 אחוזים הוגדרו אז במצב של רעב המוני.

מה זה אומר? היוזמה מחלקת את ההגדרות שלה לחמש:

1. אין סיכון/מינימום סיכון: אנשים לא פגיעים לזעזוע גדול. אולי יש אתגרים תזונתיים, אבל לא קשיים חמורים.

2. לחץ: יש זעזועים שמשפיעים על אורח החיים כמו עליית מחירים, למשל, מה שגורם להם להתנהל אחרת, אבל רובם עדיין במצב טוב.

3. משבר: אנשים פגיעים לזעזוע כלשהו – מלחמה, שיטפון, משבר כלכלי, רעידת אדמה. ולכן, הם מתחילים לוותר על חלק משמעותי מההון שלהם לטובת מזון, או אפילו מפחיתים את צריכת המזון.

4. חירום: אנשים אוכלים פחות כי אין להם ברירה אחרת. יתר על כן, יש מקרים של מוות.

5. רעב המוני/קטסטרופה: במצב הזה כל המערכת קורסת. וכל יום מתים מרעב שני אנשים מתוך עשרת אלפים.