"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

המזימה של אל-ג'ולאני נכשלה, אבל המערכה לא נגמרה

השלטון האסלאמיסטי תכנן להשתלט על העיר הדרוזית, אבל הכוחות המקומיים והתגובה הישראלית בלמו אותו • כעת בדמשק ינסו לבודד את א־סווידאא' ולהחליש אותה לקראת הסיבוב הבא • ניתן לקוות שהמתקפה ניערה את מי שנפלו שדודים לנוכח קמפיין החיוכים של הנשיא הסורי

,עודכן
0השמעה
כוחות המשטר בא-סווידאא'. צילום: אי.אף.פי

ימים ספורים מאז שניסו לנצל הזדמנות ולבסס את שליטתם בא־סווידאא', כוחותיו של אל־ג'ולאני חתכו הפסדים ונסוגו מהעיר עם הזנב בין הרגליים. התוכנית היתה אחרת: לרכוב על הסכסוך המקומי בין הדרוזים לבדואים ולנקום בעדה שהעזה להראות סימני עצמאות מול הרודנות של המשטר האסלאמיסטי. המזימה הזאת נכשלה, לפחות נכון לעכשיו.

תקיפת קריית המטה הכללי של המשטר הסורי במרחב דמשק| דובר צה"ל

קודם כל, בגלל החמושים הדרוזים בעיר שניהלו קרבות עזים – יותר ממאה חברי הכוחות הג'יהאדיסטיים נהרגו בקרבות, לפי המרכז הסורי לזכויות אדם. חלקם נקלעו למצור בתוך תחומי העיר. ושנית, בשל התגובה הישראלית החריגה בעוצמתה, שכלל תקיפות משוריינים, מחסומים, קווי אספקה וסמלי שלטון. הפעולות האלה הבהירו לא־שרע שהוא נחפז לסגור חשבון עם הדרוזים.

ואולם, ככל שהדבר נוגע למשטר האסלאמיסטי בסוריה – המלחמה אף פעם לא נגמרת. במהלך נאומו לפנות בוקר, א־שרע העביר את המסר הבא: ניצחון בקרב אחד לא אומר שבקרב הבא יושג שוב ניצחון. על הדרך, הוא האשים את ישראל בקונספירציה לפצל את סוריה. במילים אחרות, הכוחות האסלאמיסטיים ימתינו להזדמנות הבאה. יתר על כן, גורמים סורים המזוהים עם השלטון דיברו על הטלת חרם על העיר א־סווידאא', והאשימו את הנהגתה בבגידה. נראה שהכוונה היא לבודד את המעוז הדרוזי ולהחליש אותו ככל האפשר.

אל ג'ולאני. ימתין להזדמנות הבאה,צילום: רויטרס

ניתן לקוות שהמתקפה של הכוחות האסלאמיסטיים ניערה מעט את חובבי הקונספציות שנפלו שדודים לנוכח מתקפת החיוכים של א־שרע. למרות זאת, נדמה שלא חשוב כמה פעמים יוסבר על האיום ארוך הטווח של האסלאם הרדיקלי לעולם החופשי בכלל ולישראל בפרט. מספיק לעטות חליפה ועניבה מהבוידם, להיפגש עם כמה שועי עולם בבירות ערביות ומערביות, ובעיקר - לתת למכונת התעמולה הקטארית־טורקית לעשות את שלה. בסוף, מישהו יבלע את הפיתיון ויסביר למה הברווז הוא לא באמת ברווז.

ישראל אמנם יכולה לשתף פעולה עם השלטון בדמשק באופן מוגבל. למשל, במלחמה במיליציות הפרו־איראניות ובחיזבאללה. במישור הזה, יש בהחלט חפיפת אינטרסים מובהקת בגלל האויב המשותף. ואולם, לשיתוף הפעולה הזה יש מגבלות ברורות. מי שמצפה להרחבתם של הסכמי אברהם דווקא עם השלטון של א־שרע, פשוט לא מבין במי מדובר.
הנשיא הסורי הנוכחי ערמומי, ממולח ומסוכן הרבה יותר מג'יהאדיסטים פחות מתוחכמים שהצליחו לשטות בישראל בקלות רבה.

עד עכשיו, א-שרע לא דחק מסביבתו בכירים בצמרת הסורית שמזדהים עם האידיאולוגיה של האסלאם הקיצוני. ככל הידוע, אפילו מהג'יהאדיסטים הזרים בקרב כוחותיו הוא לא נפטר. במקום זאת, הוא כורת בריתות ומסתייע במדינות ערב, שרואות לנגד עיניהן אינטרסים כלכליים ואזוריים צרים. אלה לא מתעניינות כהוא זה בשלומן של בני מיעוטים או בביטחון ישראל כל עוד מישהו נאבק בהברחות סמים ובולם את הציר האיראני. משרד החוץ הסעודי, למשל, הביע תמיכה השבוע ב"מאמץ" של א־שרע להשיב את החוק והסדר בא־סווידאא'.

יתר על כן, ההבנות בין ישראל לסוריה עליהם דובר לא היו קשורות לנורמליזציה או לשלום, אלא לחזרה להסכם הפרדת הכוחות בין המדינות משנת 1974. גורמים המקורבים למשטרו של אל־ג'ולאני הדגישו שלפני נסיגה של ישראל מהשטחים שהשתלטה עליהן מאז דצמבר, אין מה לדבר על כינון יחסים רשמיים.

בקיצור, איפוס מצב שיאפשר לשלטון האסלאמיסטי להתבסס בסמוך לגבול שלנו ולא שלום אמת. רק שאלה אחת נשאלת לגבי הסכם כזה: האם ישראל לא למדה על בשרה מה טיבם של טרוריסטים בחליפות?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר