אירועי הדמים בסוריה מלמדים אותנו כמה רחוקה הנורמליזציה בין ירושלים לדמשק, עליה דובר רבות בשבועות האחרונים, ועד כמה אנחנו קרובים יותר לפרוץ מלחמת אזרחים חדשה בסוריה.
מאז 2011, עם פרוץ "האביב הערבי" בסוריה, ניצבו בני העדה הדרוזית בפני אתגרים קיומיים חמורים, ובפרט מול האיום הנשקף מארגונים ג'יהאדיסטיים סוניים, ובראשם דאע"ש ו"ג'בהת אל-נוסרה" - שלוחת אל-קאעדה ו"המדינה האסלאמית" בסוריה. הארגונים הללו, שראו בדרוזים כופרים, לא הסתפקו בלחימה נגד משטר אסד, אלא ביקשו "לטהר" את האזורים שתחת שליטתו מקבוצות מיעוטים דתיות.
הדרוזים, המהווים בין 5-3 אחוזים מאוכלוסיית סוריה (כ-700 אלף בני אדם), שוכנים ברובם באזור ג'בל אל-דרוז, במחוז סווידא, בדרום המדינה. זהו מרחב שבמהלך 14 שנות מלחמת האזרחים, ואף לפני כן, סבל מהעדר משילות ומהזנחה. לכן, עם פרוץ האלימות בסוריה, הוא היווה עבור ארגוני הג'יהאד נקודת תורפה של משטר אסד ויעד להתקפות טרור ולכיבוש. בין השנים 2018-2013 התחזקה נוכחותם של כוחות ג'האדיסטיים בדרום סוריה, לעיתים גם באזורים קרובים מאוד לריכוזי אוכלוסייה דרוזית ואף לגבול הישראלי.
ביוני 2015 איים ארגון ג'בהת אל-נוסרה, בפיקודו של אבו-מחמד אל-ג'ולאני, לכבוש את כפר חאדר, ברמת הגולן (בצד הסורי). רק עמידתם האיתנה של התושבים הדרוזים, בסיוע של מיליציות הנאמנות למשטר אסד, מנעו מלוחמי הג'האד להתקדם לעבר הכפר.
שנתיים לאחר מכן, בנובמבר 2017, שוב עמדו התושבים הדרוזים בפני סכנה. רק שהפעם לאחר שורה של התקפות, ששיאן פיצוץ מכונית תופת שגבה 9 קורבנות, התעוררה מחאה חריפה גם בישראל. המתח והדריכות בקרב הדרוזים תושבי ישראל היתה כל כך גדולה עד אשר דובר צה"ל, תת-אלוף רונן מנליס, פרסם הודעה כי "צה"ל ערוך ומוכן לסייע לתושבי הכפר וימנע פגיעה או כיבוש של הכפר חאדר מתוך מחויבות לאוכלוסייה הדרוזית."
אבל גם האזהרה הזו לא החזיקה הרבה זמן מעמד משום שביולי 2018 דאעש ביצע שורת פיגועים משולבים בסווידא ובכפרים הסמוכים לה. למעלה מ-250 בני אדם נהרגו, מרביתם אזרחים דרוזים, ועשרות נשים וילדים נחטפו. "אנחנו מוכנים לכל פעולה, אם בכסף ואם מעבר לכך", אמר ראש מועצת דלית אל-כרמל, רפיק חלבי בהפגנה שהתקיימה בעיר. ואילו מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, זעק כי הפיגועים שביצע דאעש "הם טבח אכזרי על רקע אתני".
מתקפת החיוכים של אחמד א-שרע כלפי העולם, וניסיונותיו לשדר יציבות סופגים עתה מכה קשה. למעשה, הקרבות בין הג'האדיסטים בסוריה לבין הדרוזים מנחיתים אותנו על קרקע המציאות. מה שמתברר הוא שהמשטר הסורי החדש לא שולט במדינה ולא מצליח להתמודד עם ארגונים ומיליציות אסלאמיסטיות חמושות, שהדת היא המניע שלהם לפעולה ולא מחשבה על לגיטימציה בין-לאומית או קשרים עם המערב וישראל.
כפי שבמרס האחרון טבחו ארגוני ג'האד המסונפים למשטר א-שרע בעלאווים, כפי שבסוף יוני נרצחו 20 נוצרים בעקבות פיגוע של מחבל מתאבד בכנסיית מאר אליאס בדמשק, כך עתה הגיע "תורם" של הדרוזים.
סוריה של א-שרע היא מדינה שמתנהלת בתוך כאוס, שכן מספר רב של גורמים, פנימיים (ארגוני אסלאם קיצוני) וחיצוניים (מדינות כגון תורכיה, קטר וסעודיה), מעורבים בה. לכן, בהעדר יד מכוונת סביר להניח, ובסיכויים גבוהים, שהיא תשקע אל תוך מלחמת אזרחים נוספת.
ואם כך, אזי שהמסקנות ביחס לישראל הן שאנחנו צריכים להיערך לא רק טקטית, היינו מענה נקודתי לאיומי הטרור ולהתקפות ספורדיות על הדרוזים בסוריה, אלא אסטרטגית – מציאות של חוסר סדר וגלישה לעימות פנים-סורי מחודש (רק הפעם ללא כתובת מרכזית אחד בדמות אסד). כל זאת, תוך נקיטת משנה זהירות מפני הדרדרות לעימותים מול בעלת בריתו של א-שרע – תורכיה, או מלחמת התשה נגד ארגוני האסלאם הקיצוני בסוריה. ברי הוא שלטובת היערכות זו יש להגיע להבנות עם כמה שיותר שחקנים בזירה הגלובלית, ובייחוד ארה"ב שאך לא מזמן אמצה את א-שרע לחיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו