״הכספומט״ הקטארי, האימפריה הטורקית והיורש הקיצוני: ברית דוחא-אנקרה מדאיגה את ישראל

בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות בסוריה, אך בראש סדר הדאגות נמצאת טורקיה ששאיפותיה האימפריאליות והשקעתה הכספית־צבאית בסוריה כבר הובילו עד לסף חיכוך עם צה"ל.

• "הגיע הזמן להשמיד את ישראל": התקשורת של ארדואן יוצאת משליטה

אלא שבמפת האיומים האפשריים על ישראל דילגה לאחרונה למקום גבוה הברית הנרקמת בין קטאר לטורקיה. בכירים בקהילת המודיעין אומרים כי מדובר ב"סכנה אסטרטגית" ועוקבים בדאגה אחר הקשרים המתהווים בין המדינות, ששתיהן מארחות גורמים רשמיים של חמאס ויש להן אוזן קשבת בבית הלבן.

טורקיה וישראל הקימו בסוריה מנגנון למניעת עימותים צבאיים. הקו האדום שישראל הציבה - איסור על הקמת בסיסים טורקיים בסוריה - נשמר.

גורם מדיני אומר ל"ישראל היום" כי החיבור בין טורקיה לקטאר "טבעי" גם בסוריה, ומוסיף כי הקטארים מעוניינים לסייע למשטר החדש המתהווה במדינה. "נכון לעכשיו, לא ראינו תמורות מדאיגות בהתערבות הקטארית בסוריה, אבל זה מצב שעוד יכול להשתנות".

ביחס לקשרים בין שתי המדינות, הגורם אומר: "יש מעקב אחר הקשרים האלה, שמתנהלים באופן גלוי בשיח הקטארי עם הסורים, בדיאלוג על סיוע והשקעות במדינה. ישראל עוקבת מקרוב כדי לוודא שהסורים לא חורגים מהתחייבותם להיות חלק ממשפחת העמים ואין להם כוונות זדון נגד השכנות שלהם".

"מנהיגות את הציר"

מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר וראש מכון משגב, אומר: "טורקיה וקטאר הן למעשה המנהיגות של 'ציר האחים המוסלמים'. לשתיהן שאיפות להגדיל את השפעתן באזור ומעבר לו ומשאבים שמנותבים לכך. שתיהן 'רוקדות על כל החתונות' ומפיקות רווחים מהפוזיציה הזו שמאפשרת להן להצטייר כמתווכות. נפילת הציר השיעי בראשות איראן יצרה חלל שאליו קטאר וטורקיה שואפות להיכנס. לא במקרה שתיהן היו המדינות הראשונות שפתחו שגרירויות בדמשק של משטר אל־ג'ולאני ופעלו להכרה בינלאומית במשטר זה ולהכשרת הדרך לשיקום סוריה.

"אף שאנחנו בישראל מתמודדים כיום עם איומים מיידיים יותר, עלינו להסתכל על הטווח הארוך יותר ולפעול לכך שהציר הזה לא יסכן באופן ממשי את האינטרסים שלנו.

"אגב, הפעולה הישראלית בסוריה, שנועדה להגן על הדרוזים מפני כוחות אל־ג'ולאני, משרתת גם את האינטרס הזה. לישראל עדיף שהדרוזים ישלטו באזור האסטרטגי הזה ולא כוחות אל־ג'ולאני, שנתמכים על ידי טורקיה".

עזרה בימי החרם

נקודת המוצא לדיון על יחסי קטאר־טורקיה צריכה להיות החרם המפרצי על קטאר ביוני 2017, כאשר סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים ומדינות נוספות ניתקו את היחסים והטילו מצור על הנסיכות.

בין הדרישות שהועברו אז היו נושאים כמו צמצום היחסים של דוחא עם טהרן, ניתוק קשרים עם ארגוני טרור - וביניהם הקשר לאחים המוסלמים - וגם סגירת "אל־ג'זירה", זכר לעובדה שהרשת ליבתה את ההפגנות נגד המשטרים הערביים, ובראשם זה של מובארק במצרים.

"טורקיה הצילה את קטאר במהלך החרם", מסביר אילן זלאיט, מומחה למדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי. "מוצרים בסיסיים שהקטארים מייבאים מעבר לגבול עם סעודיה הגיעו דרך טורקיה במסדרון אווירי שעקף את המצור האווירי, הימי והיבשתי".

השותפות הזאת גם מתבטאת כיום באלפי החיילים הטורקים שמוצבים בקטאר.

האם הקשר בין ארדואן לקטאר הוא אידיאולוגי?

"בשורה התחתונה לא", אומר זלאיט. "אוהבים לתאר אותן על הציר של האחים המוסלמים. ארדואן מקדם אסלאמיזציה של טורקיה ותחייה של העבר העות'מאני. זה לא מדבר לקטאר.

"היחסים ביניהן מאוד תועלתניים. קטאר משמשת כספומט של טורקיה לשאיפות האזוריות שלה, בעיקר בלוב וגם בסוריה", מסביר זלאיט. "הרבה פעמים קטאר פשוט מממנת אותם, מפצה בעצם על חוסר היכולת הכלכלית של טורקיה לעמוד בהתפרסות האזורית הגוברת שלה בעשור האחרון".

כשטורקיה - לכל הפחות מעצמה צבאית אזורית עם תעשייה ביטחונית ענפה - נכנסת לעוד מרחב קונפליקט, דוחא דואגת "לתת את הצ'קים". זלאיט מסביר ש"הקטארים מקבלים בתמורה אחיזה והשפעה בכל אותן זירות".

אחרי נפילת אסד

השותפות הטורקית־קטארית מקבלת ביטוי מוחשי בסוריה שאחרי נפילת אסד. ד"ר אריאל אדמוני חוקר מדיניות קטארית באוני' בר אילן מציין בשיחה עם "ישראל היום" את אחד משיתופי הפעולה בציר החדש ואמר כי כבר ביום שני הקרוב צפוי להתפרסם הסכם הומניטרי בין טורקיה לקטאר "זה שם קוד ליוזמות שנראות טוב, אף אחד לא בודק מה עובר בציר הזה ואפשר לממן דרכו גם גורמי טרור. מבחינת קטאר, זה לא יפריע לה לממן ארגוני טרור אלא אם תשתכנע שהנושא שם אותה על הגריל בוושינגטון. כרגע המיתוג של קטאר בוושינגטון חזק מתמיד ויש כמעט הרשאה אמריקנית לקשר הקטארי עם ארגוני הטרור".

קטאר נכנסה במהירות כמממנת מרכזית של המשטר החדש - 29 מיליון דולר לתשלום משכורות של עובדי ציבור ופרויקט אנרגיה בהיקף של 7 מיליארד דולר עם חברות טורקיות, לצד מגוון יוזמות הומניטריות שנועדו לאושש את סוריה של א־שרע.

"לקטארים חשוב לקחת חלק משמעותי בשיקום סוריה - הם עזרו בכיבוי השריפות בלטקיה, יזמו את אימון הקסדות הלבנות על ידי כוחות השיטור הקטריים. מאוד חשוב לקטאר שהיישות החדשה במדינה תהיה מושפעת ממנה ולכן היא תציע את עצמה לצרכים שיעלו", מוסיף ד"ר אדמוני.

היורש של ארדואן?

במערכת המודיעינית הישראלית נערכים לחילופי דורות בהנהגה הטורקית, ושם אחד כבר סומן כבעייתי: האקן פידאן, שר החוץ ומקורבו של ארדואן.

פידאן אינו פוליטיקאי רגיל - הוא האיש שמנהל בפועל את החזון הניאו־עות'מאני של ארדואן, וקודם לכן כיהן כראש ארגון הביון הטורקי MIT במשך 13 שנה עד 2023. הוא האיש שניהל מאחורי הקלעים את הקשרים עם המורדים בסוריה עד נפילת אסד, מקיים קשרים הדוקים עם חמאס והיה מהזרים הראשונים שביקרו בדמשק אחרי המהפכה.

התקשורת הגרמנית אף חשפה את קשריו עם קאסם סולימאני - עדות ליכולתו לתמרן בין כל השחקנים באזור. בקרב גורמי המודיעין הישראליים הוא סומן כאחד מיורשיו האפשריים של ארדואן.

אם הוא יהיה זה שייכנס לארמון הנשיאות באנקרה, במצב שבו לטורקיה יש שליטה על שטח הקרוב לגבול ישראל, הדבר ייחשב לאיום אמיתי העלול להידרדר גם לחיכוך בין המדינות.