למה שיעים "מרביצים" לעצמם עד זוב דם? הקרב שעומד מאחורי הטקסים הדתיים

מאות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם מציינים הערב (שבת) את יום העשוראא' - היום העשירי למוחרם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. הטקסים אפילו הוציאו את המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי מהמחבוא, כאשר פורסם תיעוד שלו מהתפילות. 

במהלך יום העשוראא' מקיימים מוסלמים שיעים במדינות רבות טקסים, שבחלקם המשתתפים מכים את עצמם עד זוב דם.  אז מה עומד בעצם מאחורי אותו יום ומאיפה הגיעו טקסי ההלקאה העצמית?

כאמור, יום העשוראא' נחשב למועד קדוש גם אצל הסונים, שמהווים את רוב המוסלמים בעולם. במהלך היום נהוג לצום מזריחה עד השקיעה, אך לא מדובר בחובה. בחלק מהמדינות נהוג לקיים יום שבתון. לפי המסורת, מדובר ביום הצום הראשון שקבע נביא האסלאם מוחמד ולפני שנקבע הצום בחודש רמדאן. מכאן חשיבותו של המועד אצל רוב המוסלמים.

לעומת זאת, אצל המוסלמים השיעים היום קיבל משמעות אחרת, ולמעשה עיצב את העדה במשך מאות שנים. הכל התחיל ביום העשוראא של שנת 680 לספירת הנוצרים. חוסיין בן עלי היה בעיצומו של מסע לכיוון מחנה תומכיו באזור העיר כרבלא שבשטח עיראק של ימינו. חוסיין היה בנו של עלי בן אבו טאלב, הח'ליף הרביעי, ונכדו של נביא האסלאם מוחמד. על רקע זה הוא תבע להתמנות לח'ליף. 

בסיעה שתמכה בעלי ובצאצאיו האמינו שהשלטון באימפריה המוסלמית החדשה צריך לעבור אליהם, ולא לבית אומיה - ענף אחר בשבט קורייש. אלא שהח'ליף החדש מאותה שושלת, יזיד בן מועוויה, ניצל את ההזדמנות שנפלה לידיו. באותו יום, 10 באוקטובר 680, צבאו נשלח לאותו אזור וטבח בשיירה של חוסיין שכללה עשרות בני אדם. בעקבות כך, יום העשוראא' מצוין בתור יום אבל על מותו של חוסיין במשך 1,345 שנה.

בסוף הטבח נערף ראשו של חוסיין ונשלח לח'ליף יזיד שישב בדמשק. גופתו נקברה בכרבלא. האירוע הפך לסמל של הקרבה המוחלטת באסלאם השיעי, ולמיתוס על קרב מעטים מול רבים. על רקע זה המאמינים מתאבלים מדי שנה כשהם מתפללים ובוכים. האירוע גם הפך את השיעים לעדה נרדפת על ידי הרוב הסוני במשך שנים רבות, למעט תקופות מסוימות.

נוסף על כך, השיעים המשיכו להאמין בזכות הלגיטימית לשלטון של האימאמים - עלי בן אבו טאלב וצאצאיו. אותם אימאמים קיבלו מעמד של קדושים ולא פעם נרדפו והוצאו להורג על ידי האמפריות של האסלאם הסוני.

חלק מהשיעים בימינו מנהלים טקסים פומביים שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם. במהלך הטקס המכונה "תטביר", המשתתפים מכים את ראשם בכלים חדים שונים כדי לדמם לאות אבל על מותו של חוסיין.

לפי מומחים, מדובר בטקסי פולחן זרים שהגיעו למזרח התיכון מבחוץ. סברה אחת היא שהמנהג עבר ממרכז אסיה לאזור איראן ומשם למזרח התיכון. טענה אחרת גורסת שהטקסים הגיעו ספציפית מבני קהילות נוצריות אורתודוקסיות, שחיו בחבל הקווקז ונהגו לענות את גופם כאות אבל על מות ישו. על רקע זה, התגלעו מחלוקות בין אנשי דת שיעיים לגבי הטקס.

כך, למשל, המנהיג של איראן עלי חמינאי אמר כי הוא אוסר על טקסי התטביר. לדבריו, מדובר במסורת מפוברקת ואין לקיים את המנהג. מצד שני הוא לא הטיל איסור מוחלט וציין רק שהוא יהיה "מאוכזב" אם יקיימו אותו. לעומתו, המנהיג הקודם של איראן רוחאללה ח'ומייני אמר כי אמנם אין בעיה לבצע את הטקס כל עוד לא נגרם נזק, אך באופן כללי אין לקיים אותו. כדי לצמצם את התופעה, חלק מאנשי הדת השיעים הציעו לתרום דם במקום לקיים את הטקס.

ימי העשוראא' מוקדשים גם לדרשות ולהצהרות של אנשי דת שיעים, שלא פעם מועדים בלשונם. כך, למשל, המנהיג השיעי בעיראק מוקתדא א-סאדר הצהיר לפני כמה ימים שקללת אללה עדיין תקפה על צאצאיו של בית אומיה בשל רצח חוסיין, ומדובר ב"צו אלוהי". בתגובה לכך, חוקר דת מוסלמי סוני מעיראק, בשם מוחמד עיאש אל-כביסי, הזכיר כי בית אומיה ומעגל בני משפחתו של נביא האסלאם היו קרובים, שכן במהלך השנים התקיימו נישואים רבים בין הענפים השונים של שבט קורייש.