כורדים, אפגנים ודיפלומט ארגנטינאי: האויבים החדשים של איראן

איראן מגבירה את מעצרי אזרחים וגירוש אפגנים בעקבות המלחמה, כאשר הנתונים מצביעים על עזיבתם של מאות אלפים בעקבות תיוגם כמשתפי פעולה עם ישראל. במקביל, טהרן ממשיכה בהתקפותיה על מנכ״ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי – יחד עם יישום ההחלטה להשעות את שיתוף הפעולה עם הסבא״א.

לפי דיווח של רויטרס, איראן גירשה בממוצע יותר מ-30,000 אפגנים במהלך המלחמה. הסוכנות לפליטים של האו״ם מעריכה שיותר מ-1.2 מיליון אפגנים חזרו מאיראן ופקיסטן לאפגניסטן מאז תחילת 2025, לעתים קרובות רק עם הבגדים על גופם וכל רכוש שיכלו לשאת.

שר הפנים האיראני אסכנדר מומני אישר כי ״כ-400,000 אנשים הוחזרו״ מאז תחילת השנה.

דוברת הממשלה האיראנית פאטמה מוחג׳ראני הסבירה השבוע שעבר: ״תמיד שאפנו להיות מארחים טובים, אבל הביטחון הלאומי הוא עדיפות, ובאופן טבעי אזרחים לא חוקיים חייבים לחזור״. היא הדגישה שיש ״מהגרים חוקיים, רבים מהם משוררים, סופרים, רופאים, עובדים מיומנים" וכי איראן לא מעוניינת "לדחוף החוצה את כולם״.

אפגנים שגורשו דיווחו על השינוי הדרסטי ביחס אליהם ועל תנאי מעצר קשים. ענאיתאללה אסגרי (35) סיפר לרויטרס: ״ראו אותנו כמרגלים חשודים והתייחסו אלינו בבוז. מאנשים רגילים ועד המשטרה והממשלה, תמיד אמרו שאתם האפגנים הם האויבים הראשונים שלנו, הרסתם אותנו מבפנים״.

אחמד פואד רחימי (26), שהחזיק בויזת עבודה חוקית, אמר: ״לפני המלחמה, לפחות היינו מקבלים אזהרה בפעם הראשונה. אבל עכשיו כולנו מטופלים כמרגלים. הם אומרים שאפגנים הצטרפו לאויבים שלהם וחייבים לחזור לארצם״.

רחימי תיאר את תנאי המעצר: ״נלקחתי והוכנסתי למחנה מעצר, שם העצורים קיבלו מעט מזון ומים, הטלפונים הניידים נלקחו מהם במהלך השהות ולאחר מכן גבו מחירים גבוהים עבור הסעה מעבר לגבול״.
השלכות הגירושים מורגשות באפגניסטן, שנמצאת בבידוד בינלאומי מאז שהטליבאן תפסו את השלטון במדינה עם נסיגת ארה"ב במדינה ב-2021. ״קשה למצוא אפילו מקום לשכור, ואם מוצאים אחד, המחיר לא סביר... ואין עבודה בכלל״, תיאר אסגרי את הקשיים.

לפי הערכות הסוכנות לפליטים של האו״ם, כ-2.6 מיליון אפגנים חיו באיראן ללא תיעוד חוקי ב-2022.

המעצרים

על פי המרכז לזכויות אדם באיראן (CHRI), יותר מ-700 בני אדם נעצרו בערים ברחבי המדינה, ומאות נוספים נעצרו בטהרן בלבד. כאשר המעצרים מתבצעים בפשיטות על מפעלים, עיכובים רנדומליים בתחנות המטרו ומחסומי דרכים. הרשויות האיראניות הקימו מערכת דיווח ציבורית נרחבת הכוללת קווי טלפון יעודיים, כאשר האזרחים נקראים לדווח על כל חשד או התנהגות חריגה.

סרדאר אחמד-רצא רדאן רדאן קרא לציבור לדווח על ״השכרת בתים לא שגרתית, השכרת רכב לא שגרתית, תנועה חשודה וקוני רכב שאין להם עניין לרשום את המסמכים על שמם״.

המרכז לזכויות אדם באיראן דיווח על השימוש במשפטים מזורזים ללא ייצוג משפטי תקין, כאשר עצורים רבים מוחזקים בבידוד או עוברים עינויים. בתקשורת האיראנית דיווחו על שש הוצאות הוצאות להורג - שלושה במהלך המלחמה ושלושה נוספים ב-25 ביוני, יום אחד אחרי הפסקת האש. קרן השלום האירופית גינתה את ההוצאות להורג כ״צורה הקיצונית ביותר של ענישה אכזרית, לא אנושית ומשפילה״.

ארגון זכויות האדם Hengaw מילא תפקיד חיוני בתיעוד המצב בשטח, במיוחד במחוזות בעלי רוב כורדי. על פי הדו"ח האחרון של הנגאו, מאז פרוץ הלחימה עם ישראל, נעצרו לפחות 734 אנשים במחוזות שונים באיראן, חלק ניכר מהם כורדים. בין העצורים לפחות 32 נשים ושמונה אזרחים אירופאים.

אתמול בלילה כוחות סיור עצרו רכב חשוד בהמדן, הרכב ברח והכוחות פתחו באש והרגו שני אנשים. סוכנות הידיעות "פארס" פרסמה הצהרה של אב אחד ההרוגים בה גינה בפומבי את ״הניצול לרעה״ של מות בנו על ידי גורמי אופוזיציה. ״הכוחות האנטי מהפכניים עושים רעש לחינם״, אמר האב, ״אנחנו עסוקים בקבורת בני ובכלל אין לנו שום עסק עם התנועה נגד המהפכה. כל מה שחוק המדינה יחליט - אנחנו נציית״.איראן הפסיקה רשמית היום את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הודיע על כניסת החוק לתוקף, לאחר שהפרלמנט אישר השבוע שעבר חוק המורה לממשלה "להשעות מיד את כל שיתוף הפעולה עם הסבא"א במסגרת הסכם אי-הפצת נשק גרעיני", מה שיימשך עד להבטחת "ביטחון מתקני הגרעין והמדענים".

מוקד האש

מי שנמצא במוקד האש האיראני כרגע הוא מנכ״ל הסבא״א רפאל גרוסי, שאיראן מאשימה אותו בהענקת הצידוק לפתיחת המלחמה על ידי ישראל בדוח הקשה שהגיש נגד איראן. האיומים נגד גרוסי הפכו למפורשים כשעיתון "קאיהאן" הקרוב למנהיג העליון פרסם השבוע שעבר קריאה להוציאו להורג. "יש להכריז רשמית שבמקרה של כניסתו לאיראן, הוא יועמד לדין ויוצא להורג באשמת ריגול עבור המוסד ושותפות ברצח העם המדוכא של ארצנו", נכתב. הקריאות נגד גרוסי עוררו גינוי בינלאומי ממדינות כמו ארגנטינה, גרמניה וצרפת, כאשר שר החוץ האמריקני מרקו רוביו אמר שהדבר "בלתי מקובל".

אלא שלמעשה ההתקפות נגד גרוסי החלו עוד לפני המלחמה, כשאיראן החלה מסע ביקורת נגדו בעקבות הדוח הקשה שפרסם המאשים את איראן בהסתרת פעולותיה הגרעיניות והתקרבות מסוכנת לנשק גרעיני. איראן פרסמה מסמכים שלטענתה "נגנבו מישראל" וחושפים שיתוף פעולה כביכול בין גרוסי לישראל. המסמכים כללו תכתובות שגרתיות בין שגרירת ישראל לסבא"א לבין גרוסי, כמו בקשה להיפגש איתו בתפקידו כיו"ר ארגון המדינות המספקות ציוד גרעיני וחילופי מיילים עם נציג אוניברסיטת וושינגטון לגבי השתתפות בפאנל.