"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דיווח: סוכנים ישראלים חדרו לאתרי הגרעין האיראניים במשך שנים
ה״טיימס״ הלונדוני מדווח שסוכנים ישראלים ביקרו בכל מפעל שהותקף מאוחר יותר ומיפו אותו, מה שאפשר לחיל האוויר לפגוע ב״כל התעשייה שתמכה בייצור כמויות גדולות של טילים״ • מלבד נתנז, המודיעין חדר לאתרי ייצור צנטריפוגות בטהרן ואספהאן
נתנז, לפני ואחרי. היהלום שבכתר פרויקט הגרעין האיראני. צילום: רויטרס

דיווח: סוכנים ישראלים חדרו לאתרי הגרעין האיראניים במשך שנים

ה״טיימס״ הלונדוני מדווח שסוכנים ישראלים ביקרו בכל מפעל שהותקף מאוחר יותר ומיפו אותו, מה שאפשר לחיל האוויר לפגוע ב״כל התעשייה שתמכה בייצור כמויות גדולות של טילים״ • מלבד נתנז, המודיעין חדר לאתרי ייצור צנטריפוגות בטהרן ואספהאן

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ה״טיימס״ הלונדוני פרסם היום (שבת) פרטים חדשים על ההיערכות המודיעינית של המוסד לתקיפה נגד מתקני הגרעין האיראניים, זאת על בסיס מסמכים מודיעיניים שדלפו ושותפו עם בעלות ברית מערביות, ביניהן בריטניה וארה״ב.

C-SPAN

לפי הדוח, סוכנים ישראלים חדרו ומיפו את אתרי הגרעין האיראניים במשך שנים, כאשר ההערכה בישראל לפני התקיפה הייתה שאיראן נמצאת במרחק שבועות בלבד מיכולת גרעינית. לפי המסמכים, לכל המאוחר, בסוף 2024 עברה איראו משלב המחקר התיאורטי ליצירת מערכות נפץ מתקדמות, מערכות רדיוקאטיביות וניסויים. הדוח הישראלי קבע כי היא ב"מרחק שבועות" מיכולת להרכיב פצצה גרעינית.

המסמכים חושפים שסוכנים ישראלים ביקרו בכל בית מלאכה ומפעל שהותקפו מאוחר יותר, מה שאפשר לישראל לפגוע ב״כל התעשייה שתמכה בייצור כמויות גדולות של טילים״. ישראל החלה להתכונן לתקיפה כבר ב-2010, כאשר בכל מקום היו לה ״מגפיים על הקרקע״.

לפי הדיווח, המתקפה הישראלית התבססה על מיפוי מודיעיני מקיף. בנתנז, אתר ההעשרה המרכזי של איראן, סוכנים בשטח מיפו את מתווה המתקן וזיהו מבנים עיליים ותת-קרקעיים שכללו צנרת, מערכות הזנה ועיבוד אורניום. הם זיהו שבעה רכיבים קריטיים במתקן: תשתית החשמל, בניין מחקר ופיתוח, תחנת השנאים, מבנה הגנרטור לגיבוי רשת החשמל, ותעלות אוורור וקירור - כולם הותקפו.

מלבד נתנז, המודיעין חדר לאתרי ייצור צנטריפוגות בטהרן ואספהאן, כולל מבנה גדול שייצר חומרי נפץ פלסטיים החיוניים לתהליך פיתוח נשק גרעיני, אתר סנג׳אריאן שפיתח רכיבים ליצירת נשק גרעיני, חוף הים הכספי שפעל תחת התעשייה האווירית וייצר את סיבי הפחמן הדרושים לייצור טילים.

המתקפן באספהאן, צילום: דובר צה"ל

לפי המסמכים, איראן שאפה לייצר עשרות טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח בחודש, עד 1,000 טילים בשנה, עם יעד של מלאי של 8,000 טילים. הערכה היא שאיראן החלה את המלחמה עם 2,000 עד 2,500 טילים בליסטיים. ישראל מיפתה גם אתרים לייצור מערכות הנחיה, ניווט ושליטה בטילים, וכן מתקנים לייצור ראשי נפץ ומנועים. התקיפות כוונו גם למתחם הצבאי פרצ׳ין, 30 ק״מ דרומית-מזרחית לטהראן, שבוצעו בו ניסויים הקשורים ב״קבוצת הנשק״.

רבים מהאתרים הוקמו על ידי ארגון ספנד, בראשו עמד מוחסן פח׳ריזאדה שחוסל ב-2020, והוביל את פיתוח הנשק הגרעיני אחרי סגירת תוכנית אמאד ב-2023. המסמכים חושפים גם חדירה למפקדת משמרות המהפכה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...