מאחורי "המחווה" של טראמפ לאיראן - מסתתר איום שיכול למוטט את המשטר

זה ייקח כמה ימים עד ההצהרה הרשמית, אבל בשבוע הבא אמורים צוותי המו"מ האמריקנים והאיראנים להיפגש שוב לשיחות על תכניתה הגרעינית, "פשוט כי אין לה ברירה" – כפי שמתאר זאת גורם דיפלומטי אמריקני.

המו"מ אמור להתקיים שוב בעומאן, וגם הפעם ינסו האיראנים להתעקש על שיחות לא ישירות בשל התקיפה האמריקנית על מתקניהם, ואולי גם על נוכחות של מדינה נוספת ידידותית להם לבד מעומאן. הרוסים הציעו את עצמם, ארה"ב תסרב.

הנשיא דונלד טראמפ אמר בעת ביקורו בהאג היום (רביעי) את הדברים הבאים: "אנחנו נשב בימים הקרובים עם איראן, אולי נחתום על הסכם, אני לא חושב שזה הכרחי, הדבר החשוב היחיד - שלא יהיה נשק גרעיני, ועשינו זאת. אני לא מוותר על הסנקציות. אני יכול לעצור את זה אם אני רוצה, הם יצטרכו כסף כדי להחזיר את המדינה למסלול. אם סין רוצה לקנות נפט שתקנה מאיתנו או ממקום אחר."

דברי טראמפ בשפתו הישירה והייחודית, מעידים על הלך הרוח בסביבתו כלפי איראן. הבעיה המרכזית – הגרעין - טופלה, איראן במצב אחר לגמרי ממה שהייתה לפני המלחמה, היא על הברכיים והסכם הוא דרמטי עבורה אבל לא חשוב מדי לארה"ב.

הגורם האמריקני מרחיב כי המשימה העיקרית של המשטר, הישרדות, נתונה בסכנה של ממש. איראן שלאחר המלחמה במצב כלכלי עוד הרבה יותר גרוע מקודם, בשל ההוצאות הכבדות, ההרס הנרחב המחייב שיקום, חלקים נרחבים במשק ששותקו ובעיקר כפי שדיווחנו בישראל היום, יצוא הנפט שנפל ב-95%. אובדן ההכנסות רק מכך מגיע לפי ההערכות לכחמישה מיליארד דולרים.

המשך העיצומים המשתקים אומרים בפועל כי אין למשטר כל סיכוי לשקם את הכלכלה, ואם יש סיכוי לשינוי משטרי באיראן, הוא טמון במצב הכלכלי. הכוח העיקרי היוצא נגד המשטר הם מגזרי עובדים, כמו נהגי המשאיות, מורים, נהגי מוניות, עובדי תעשיה ועוד, ששכרם נשחק, ורבים מהם (60% ממשקי הבית) כבר נפלו אל מתחת לקו העוני. לכן אומר הגורם, אין לאיראן ברירה, וניתן יהיה לקבל ממנה מה שלפני המלחמה נתקל בסרבנות עיקשת.

משק הנפט הוא סוגיה קריטית. סין, הצרכנית העיקרית של הנפט האיראני המוברח, כבר מצאה מקורות אחרים בשבועיים של המלחמה, בעיקר נפט סעודי, אך גם רוסי. לא בטוח כי תחזיר למלוא היקפו את היבוא מאיראן, ובעיקר בשל הבעייתיות הכרוכה ב"הלבנת" הנפט האיראני והעיצומים שארצות הברית משיתה על בתי זיקוק בסין.

האמירות של טראמפ שנאמרו כבר פעמיים לפחות, כי סין יכולה לרכוש נפט מארה"ב, הן איום ברור ומתריס על המשענת הכלכלית העיקרית של איראן. לאמריקאים יש מספיק שווקים לנפט שלהם, בעיקר השוק הפנימי, והקריאה לסין לרכוש היא רק כדי להמחיש לאיראן את חולשתה.
ובכל זאת, יש גם גזרים ולא רק מקל. לפי שני גורמים אמריקנים, במגעים שהיו בשבועיים של המלחמה בין סטיב וויטקוף השליח האמריקני לשר החוץ של איראן עבאס ערקאצ'י, הוצעו לאיראן מתווים שיסייעו לה לצאת מהמשבר הכלכלי, וזו הסיבה שהיא תבוא לשיחות.

הרעיון האמריקני כעת הוא שלאחר חיסול רובו של פרויקט הגרעיני הצבאי של איראן כל שצריך הוא לוודא שאיראן לא חוזרת למסלול הזה, משימה קלה בהרבה. בד בבד, לאיראן יהיה קשה הרבה יותר להיכנס חזרה למסלול הזה והיא עשויה למרות הצהרות לוחמניות, לדחות זאת כדי לקבל את החבל שיציל אותה מקריסה כלכלית.

יו"ר הפרלמנט של איראן מוחמד קאליבף, הצהיר כי איראן תחדש ותאיץ את פרוייקט הגרעין האזרחי, ועליו יהיה צורך להבטיח את הפיקוח. וכרגיל באמירות של בכירים איראנים, הצהרת קאליבף חשובה בשל מה שאין בה, אמירה על שיקום האתרים הצבאיים, קרי מתקני ההעשרה ברמה גבוהה, וההנשקה באתרי איספהאן פורדו ואתרים אחרים.

לפי הגורמים האמריקנים, השליח סטיב וויטקוף יביא באמתחתו מסלולים להסרת חלק מהעיצומים המשתקים, באופן הדרגתי ובהתאם להיקף ההסכמות של איראן לפיקוח על מתקני הגרעין שנותרו לה.

ועוד, ארצות הברית תציע לאיראן סיוע בשיקום של מתקנים אזרחיים, מתקני תשתית כמו אספקת המים וסיוע בתחום הבריאות. אבל הגורמים האמריקנים מדגישים כי ההצעות האלה יתממשו רק אם איראן תסכים למגבלות ופיקוח שיבטיחו כי לא תוכל לפתח נשק גרעיני.

עוד הם אומרים כי הסוגיות של הטילים הבליסטיים וטיפוח ארגוני הטרור הנלווים כמו חיזבאללה, הם נושאים חשובים, אבל ידונו כנראה בפורמט אחר. ישראל דרשה כי גם הנושאים האלה יעלו, אבל ככל הנראה זה יקרה, אם בכלל, במועד אחר.