המכה הקשה לחות'ים נחתה דווקא בטהרן

בתימן מתארים את מוחמד אל־ר'מארי כ"איש צללים" וכ"אחד מהאנשים המסוכנים ביותר" בחות'ים. מפקד הצבא של תנועת הטרור ידוע כמי שהוביל את המלחמה מול הקואליציה הסעודית בעשור הקודם.

מדובר באחד מהאנשים שהודרכו על ידי חיזבאללה ומשמרות המהפכה, ושהשתתפו בכיבוש הדרמטי של צנעא ב־2015.

במוצאי השבת ישראל ניסתה לחסל אותו מהאוויר. על פי פרסומים זרים, הוא קיים ישיבה עם בכירים נוספים במטה חשאי ליד בית חולים. בחלק מהדיווחים עלו שמות נוספים שהשתתפו במפגש. הבולטים שבהם: ראש המודיעין החות'י אבו עלי אל־חאכם וראש המועצה המבצעת מהדי אל־משאט. אם המבצע צלח יותר מהצפוי, החלפתם לא תהיה משימה קלה בשל ניסיונם הרב. לפחות באופן זמני, הארגון ייחלש משמעותית.

ועדיין, החות'ים לא מצטיינים באמירת אמת, בלשון המעטה. להפך, בחודשים האחרונים הם הסתירו במכוון את מותם של מפקדים מדרג הביניים, ואפילו הלוויות של מחבלים צומצמו בהנחיה מלמעלה

נכון לכתיבת שורות אלה, אין אימות לכך שאל־ר'מארי ובכירים אחרים אכן נהרגו בתקיפה של חיל האוויר. דוברים של החות'ים הכחישו בתוקף שהוא חוסל וטענו שהמבצע הישראלי נכשל. ועדיין, בארגון לא מצטיינים באמירת אמת, בלשון המעטה. להפך, בחודשים האחרונים הם הסתירו במכוון את מותם של מפקדים מדרג הביניים, ואפילו הלוויות של מחבלים צומצמו בהנחיה מלמעלה. כמו חיזבאללה וחמאס, החות'ים פיתחו פרנויה לביטחון מידע, ורק בינואר האחרון נעצרו אזרחים והואשמו בריגול לטובת בריטניה וסעודיה.

בינתיים, החות'ים ספגו מכה משמעותית לא פחות בטהרן. בימים אלה הפטרון שלהם נתון להשפלה צבאית שלא ידע כמותה זה עשרות שנים. המשטר של הרפובליקה האסלאמית היה הספונסר המרכזי של העברת אמצעי הלחימה, הכסף וההדרכות לחות'ים. כשאיראן לכל הפחות מלקקת את פצעיה, ספק אם תוכל להמשיך בסיוע הזה באותו סדר גודל.

בלעדיו, משטר הטרור שהקימו בצפון תימן ניצב על כרעי תרנגולת. בלאו הכי, במשך חודשים כוחם נחלש בתקיפות הקואליציה האמריקנית. בדרום תימן הבחינו בכך והעריכו באפריל שכמעט כ־30% מהיכולות הצבאיות של החות'ים נפגעו. מאז ישראל פגעה בתשתיות הנמל באל־חודיידה ובשדה התעופה בצנעא, ששימשו להברחות אמל"ח וכסף למשטר הטרור.

לעזור לדרום

ההתפתחויות האלה מציבות בפני ישראל, ארה"ב ומדינות ערב הזדמנות יוצאת דופן. בדרום תימן פועלת ממשלה המוכרת בינלאומית והנחשבת מתונה יחסית. סיוע מאסיבי לשלטון הזה יכול לאפשר לה לצאת למתקפה שתדחק את החות'ים מאזורי החוף של הים האדום אל רכסי ההרים. התמיכה הזאת תחפוף את האינטרס האזורי לבסס את ביטחון השיט, שהיה נתון לאיום מצד הארגון.

ועדיין, ייתכן שישראל תמצא את עצמה לבדה במאמץ הזה. במדינות ערב לא ויתרו עדיין על המסלול הדיפלומטי, ועל האשליה שניתן לפייס את הרפובליקה האסלאמית ואת בעלי בריתה. גורמים במדינות המפרץ נרתעו בחודשים האחרונים מהדיבור על תקיפה באיראן. נראה שגם במקרה של תימן הם מצפים מישראל להוציא את הערמונים מהאש, בזמן שהם צופים מהצד.