תושבת טהרן ל"ישראל היום": "מרגישה מפוחדת בבית שלי"

ביום שישי התעוררו בבירת איראן לקולות הפצצות והתקיפות של מהלך הפתיחה של מבצע ״עם כלביא״ כנגד תוכנית הגרעין של המשטר. שלושה ימים אחר כך, המטרפולין האיראני העצום על כתשע מיליון תושביו שינה את פניו: בלילה, להבות אש של מה שהיה מסוף הדלקים שליד שכונת שהראן מאיימות על שכונותיה הצפוניות, בימים פטריות עשן העולות ממתקני המשטר ממלאות את קו הרקיע. ארגון זכויות אדם אמריקני העריך כי מעל 400 איראנים נהרגו מאז החל המבצע.

מורת הרוח, הפחד והמתח היו כבר גלויים אתמול: סרטונים של פקקי ענק ביציאותיה של העיר נפוצו ברשת עדויות מהבירה מצביעות על כך שהמונים, בעיקר משכונות היוקרה של העיר, מתפנים לעיירות קטנות יותר באזור בתקווה שלא להיקלע לאש. במהלך היום הרשויות במדינה הורו על פתיחת תחנות המטרו, המסגדים וביה״ס לטובת שימוש במקלטים.

סף הפאניקה והחשדנות עלה גם הוא פלאים, מכרי רשת שבעבר שמחו לחוות את דעתם ואף ללעוג למשטר, כעת חדלו מלענות להודעות. איומי המשטר על כל מגע עם ישראלים עושים את שלהם.

ד', תושבת שכונת קוי א-ארמקן במרכז הבירה האיראנית, הסכימה לענות לשאלות, בהודעה שהתגלגלה דרך איש קשר נאמן הנמצא מחוץ למדינה. "טהרן, שהיא הבית שלי, אבל אני לא מרגישה בטוחה יותר. המונים עוזבים את העיר, אחרים ממעטים לצאת מהבית. התקיפות בכל שעות היום, אבל הן לא מורגשות בכל חלקי העיר באופן שווה, כך שבתי קפה ומסעדות עדיין פתוחים ויש תחושה של חיים על הקצה", היא אומרת בתגובה לשאלה על המצב.

פרניה עבאסי, צעירה גלויית שיער ששיתפה ברשתות החברתיות את חייה ואת שיריה, נהרגה במהלך סוף השבוע בתקיפות בטהרן. משטר האייתולות עשה שימוש ציני באירוע כשפרסם תמונה שאמינותה מוטלת בספק של שיערה הגלוי לצד הריסות בניין ודם שזולג ממיטתה.

הצעירה האיראנית לומדת באחד המוסדות להשכלה גבוהה בעיר וניתן להבין מנימת דבריה ומחוג מכריה כי אינה נמנית על תומכי המשטר, אך כועסת על הסבל שנאלץ העם האיראני לסבול במהלך הימים האחרונים – היא מבקשת להעביר את המסר הלאה.

"פרניה עבאסי, משוררת ונפש חופשיה, נרצחה במיטה שלה בתקיפות של ישראל״, מסרה ד׳ במילים שוודאי יצרמו כאן אך מהוות עדות אותנטית לתחושות בעיר. היא מוסיפה גם יותר ממרמז של ביקורת כלפי המשטר האיראני: "לא הכרתי אותה אישית אבל יש לנו חברים משותפים, זה כאב לב אדיר ועוד טרגדיה שדור של צעירים באיראן צריך לסבול".

בעוד איראנים רבים זועמים, אחרים מגיבים בבהלה ובלבול. "ההתקפה הישראלית הגיעה כסוג של שוק", מספר אמין, סוחר ממחוז סיסטאן בלוצ'יסטאן ל"גרדיאן" הבריטי. "הרג הבכירים, ההרס הניכר והעובדה שטהרן הותקפה, היו הלם עבורנו", הוא מספר.

״אנחנו בפאניקה מוחלטת. היום ניסיתי לעלות על טיסה ממשהד חזרה למחוז סיסטאן, והטיסה בוטלה. מלחמה מביאה הרס רב וזה הדבר האחרון שמישהו פה רוצה, אבל המלחמה הזו נכפתה על איראן", אומר אמין.

יש מי שברור יותר בביקרות כלפי המשטר. שלושה סטודנטים סיפרו בנפרד ל"גרדיאן" כי לאחר שנשמעו קריאות להפגנות נגד המשטר בקמפוסים, כוחות אדירים של משטרה הקיפו את מוסדות הלימוד במטרה למנוע כל אפשרות לגילויי מחאה. ספידה, מתנגדת המשטר מטהרן, סיפרה ל"ניו יורק טיימס": "ראיתי סרטונים של אנשים חוגגים את הפגיעה בבכירי המשטר. הם מקווים שזה יביא לשינוי, למרות המחיר הכלכלי שאנחנו משלמים".

אזרחים אחרים משלימים בהדרגה שלא מדובר בעוד סבב בודד של תקיפות על איראן, אלא מלחמה שעלולה להמשך זמן מה. "אנשים רבים נמצאים במצב של הכחשה", מספר לעיתון האמריקני אראש, פסיכולוג בן 42 מטהרן, "אבל מצב הרוח משתנה בהדרגה. יותר ויותר, אנשים מבינים שזה לא גל תקיפות חולף, פתאום החיים מרגישים כאילו עצרו אותם לגמרי".

עבור רבים מתושביה של איראן שקרוביהם וחבריהם נפגעו במתקפה, וחוששים לחייהם הן מצד התקיפות מהאוויר והן מצד האכזריות של המשטר האסלאמסטי בטהרן, מילותיה של המשוררת פרניה עבאסי, נראות כמו נבואה: באלפי נקודות שונות/ אני מגיעה לקצי/ אני בוערת/ אני אהפוך לכוכב דומם/ בשמיים שלך/ שהולכים ומתמלאים עשן".

האם יסודות המשטר האיסלאמיסטי מזדעזעים כעת? נותר רק לקוות, שהאירועים האלה יובילו להיעלמותו – ולשמיים שקטים מעל טהרן, ת״א וחיפה – והמזרח התיכון כולו.