באופן חריג שני גורמים בחמאס הודו בימים האחרונים במשבר הפוקד אותם. באסם נעים מהלשכה בחו"ל והדובר הלא רשמי בטורקיה, איברהים אל־מדהון, הדגישו את הצורך "לאחד שורות" ולהשיג את סיום המלחמה "בדרכים יצירתיות".
הם התייחסו לכאורה למשבר של עזה בכללותה, אבל בין השורות אישרו שמצבה של תנועת הטרור מעולם לא היה גרוע יותר. זה מה שמביא את חמאס לשמור על ערוץ המשא ומתן לעסקת חטופים, ולחפש כל הזמן דרכים להתארגן מחדש.
תושבים ברצועה בוזזים סיוע הומניטרי | רשתות ערביות
אחרי חיסולם המסתמן של מוחמד סינוואר ומוחמד שבאנה בחאן יונס, את עזה מנהל דרג של מפקדי חטיבות וראשי מטות מהשורה השנייה. מי שהפך כנראה לראש הזרוע הצבאית החדש הוא עז א־דין חדאד, שסמכויותיו כבר התרחבו מחטיבת העיר עזה לצפון הרצועה.
وسيرى العدو مايسوؤه باذن الله فهذا وعد الله الجبار وسندخل الارض المقدسة وانا لقادمون
هكذا كانت كلماته التي خرج بها بعد ان اعلنت إسرائيل انها اغتالته ليفاجئهم كشوكة في حلقهم
فمن هو عز الدين الحداد pic.twitter.com/mO2A84Fgct— عائشة السيد - Aisha AlSayed (@aishaalsayed9) March 21, 2025
חדאד, שמכונה גם "רוח הרפאים", הצליח לחמוק מישראל מתחילת המלחמה למרות היותו חלק ממעגל שומרי הסוד סביב טבח 7 באוקטובר. לצידו פועל רמ"ט הייצור, ראא'ד סעד, ששרד ניסיון חיסול בצפון הרצועה. שניהם מתמודדים כעת גם עם אובדן שטח של עשרות אחוזים מרצועת עזה.
הדמויות ששרדו - עד עכשיו
דמות נוספת היא תאופיק אבו נעים, פעם מקורבו של יחיא סינוואר שחוסל, שערב המלחמה שימש ראש מנגנוני הביטחון בעזה. בכירים הכפופים לאבו נעים במנגנוני השיטור וביטחון הפנים כבר חוסלו, אבל הוא שרד עד עכשיו.
המנגנונים עצמם אוחדו לגוף אחד בשם "המנגנון המבצע", שפעל לפני כ-20 שנה בעזה וסייע בהפיכה נגד הרשות הפלשתינית. מדובר בעדות להידרדרות ביכולות, שכן הכוח החדש כולל 5,000 פעילים מכלל המנגנונים.
ערב המלחמה סדר הכוח היה יותר מכפול. ועדיין, ניכר שחמאס מנסה "להתייעל" ולהתאים את עצמו לנסיבות. כלומר, להטיל אימה ופחד על האוכלוסייה באופן אפקטיבי יותר, במיוחד לאור ההפגנות נגדו.
מלבדו, פועלים עוד שני ראשי מטות שחיוניים להתנהלות חמאס: מוחמד עוודה, האחראי על המודיעין, ועמאד עקל, האחראי על העורף. בהקשר זה, מקורות בחמאס דיווחו על מינוי של מפקדי חטיבות חדשים במקום אלה שחוסלו, אך כעת הם אחראים על סדר כוח מצומצם בהרבה.
לפחות חלק מהמגויסים החדשים הם קטינים ואחרים לא מאומנים באותו רמה של צבא הטרור שבו החזיק חמאס ערב 7 באוקטובר (ממש לא "חבר'ה עם כפכפים", כפי שניתן לראות בתיעודי האימונים לקראת המתקפה לאורך שנים).
ניכר שחמאס מנסה "להתייעל" ולהתאים את עצמו לנסיבות. כלומר, להטיל אימה ופחד על האוכלוסייה באופן אפקטיבי יותר, במיוחד לאור ההפגנות נגדו.
מבוקש אחר בחמאס הוא כמובן חד'יפה כחלות, המכונה אבו עוביידה. בניגוד לשמועות אחרי התקיפה נגד מוחמד סינוואר, נראה שדובר הזרוע הצבאית לא נכח במתקן התת־קרקעי. מתחילת המלחמה נהרגו כמה מדוברי חמאס הזוטרים יותר בעזה שעסקו בלוחמה פסיכולוגית. מערך זה עדיין מתפקד ומסתייע בדוברי הנהגת הארגון בחו"ל.
ליבת המשבר נוגעת לכסף. בעיתון "א־שרק אל־אווסט" פורסם בסוף השבוע כי בארבעת החודשים האחרונים שולמו רק כמה מאות שקלים לפקידים בחמאס, ומחבלים בזרוע לא קיבלו משכורת כלל.
נוסף על כך, חמאס לא מצליח לאייש תפקידים מחדש אחרי החיסולים. ראש אגף הכספים איסמעיל ברהום חוסל במארס וליצדו חלפני כספים רבים במהלך המלחמה. יתר על כן, בשבוע שעבר צה"ל השמיד את משרד החלפנות אל-קהירה בעיר עזה, ששימש לאחסון והעברה של עשרות מיליוני דולרים לחמאס. עם זאת, לא מהנמנע שמאות משאיות האספקה שישראל הכניסה, סייעו לחמאס להרוויח כסף רב מבזיזת המזון ומכירתו.
את החולשה של חמאס מזהים גם ארגוני הטרור האחרים בעזה. השבוע חשף הערוץ "אל־חדת'" כי ארגונים אלה לחצו על חמאס לקבל את מתווה הביניים המצרי במארס, הכולל הפסקת אש חלקית ושחרור של כשמונה חטופים בשלב ראשון. אותם ארגונים דרשו גם להרכיב משלחת מו"מ משותפת. ארגונים אלה כוללים את הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית, ועדות ההתנגדות ופלגים של גדודי חללי אל־אקצא.
בנקודת השפל שלו, חמאס פונה להגברת מאמצי התעמולה הפסיכולוגית. השאיפה היא שהלחץ של הקהילה הבינלאומית ושל גורמים בתוך ישראל תביא לסיום המלחמה ללא שחרור כל החטופים ותאפשר לו להשתקם לאורך זמן.
למרות המשבר, חמאס עדיין מחזיק ביכולת לעשות זאת. הנהגתו בחו"ל כמעט לא נפגעה ומסוגלת לגייס הון עתק. בעזה עוד נותרו לו מפקדים בכירים בזרוע הצבאית. אם תרחיש זה יתממש וחמאס לא יוכרע סופית, תחל הספירה לאחור עד למלחמה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו