לראשונה מאז תקיפת המנהרה בחאן יונס, גורמים בחמאס הודו בשבת כי "קיימת אפשרות" שחוסל מוחמד סינוואר, ראש הזרוע הצבאית בפועל בארגון הטרור. אותם גורמים מסרו כי הוכנו מראש "מחליפים אפשריים". למרות זאת, מדובר בהתפתחות שמתוארת כגורלית במגעים לעסקת חטופים.
בישראל התייחסו למוחמד סינוואר בתור הגורם הקיצוני בחמאס, שלכאורה מנע הסכמות וסירב לפשרות. התקשורת מולו בהחלט היתה "מורכבת" - הן בשל מנוסתו התמידית והן בשל יחסו העוין לחלק מאנשי הלשכה בחו"ל. אחיו הבכור יחיא סינוואר, שכוחותינו חיסלו באוקטובר, תואר בעצמו כבעל עמדות קיצוניות במשא ומתן. הלכה למעשה, אנשי הלשכה בחו"ל הוצגו כבעלי עמדות "פשרניות".
אלא שהמציאות מורכבת יותר. אנשי חמאס בחו"ל אינם פחות קיצוניים מאנשי הזרוע הצבאית. אלה ואלה דוגלים בהשמדת ישראל. ראזי חמד, מצוות המו"מ בחו"ל, הצהיר מפורשות כי חמאס שואף לבצע שוב ושוב את טבח 7 באוקטובר.
עז א־דין אל־חדאד, יורשו המסתמן של מוחמד סינוואר בהנהגת הזרוע הצבאית בעזה, אינו "פחות קיצוני" ממנו. בראיון ל"אל־ג'זירה", הוא הצהיר כי על ישראל לסגת באופן מלא מעזה, לסיים את המלחמה ולאפשר שיקום של הרצועה.
משמעות הדבר היא שחמאס יוכל לשקם את יכולותיו עד לניסיון הטבח הבא. אגב, גם התקשורת מולו מסובכת, בשל היותו אחד היעדים המרכזיים לחיסול.
עם זאת, כיום חמאס עומד כמעט ללא שדרה שלטונית וצבאית בעזה, ורגע לפני מבצע נרחב שאחת ממטרותיו היא כיבוש הרצועה. למעט שני מח"טים, וביניהם אל־חדאד עצמו, שדרת הפיקוד והשלטון שלו עמוסה מחליפים חסרי ניסיון.
כמו כן, הארגון סובל ממשבר כספי, לא משלם משכורות למחבליו ומתמודד עם זעם האוכלוסייה, שממנה הוא שודד את אספקת המזון. התוכנית הישראלית לחלוקת האספקה עשויה אף ליטול ממנו את מוטת השליטה באוכלוסייה ואת מקור ההכנסה המרכזי שלו.
צינור הנשמה לחמאס
במקביל, בחמאס ערים להצהרות של בכירים אמריקנים, כמו הדובר האזורי ממחלקת המדינה סמואל ורברג, בדבר רצונו של טראמפ לסיים את המלחמה. קל להבחין בשביעות הרצון שלהם מהשיחות הישירות מול אנשי הממשל בארה"ב.
במילים אחרות, הנהגת ארגון הטרור מזהה את הנקודות הבאות: לחץ צבאי גובר, חולשה פנימית בעזה וההזדמנות להפסקת אש קבועה בעסקה. אם תושג עסקת חטופים בקרוב, זה יהיה בגלל שלושת האלמנטים הללו, ולא בשל חיסולו של מוחמד סינוואר לבדו (הריגתו חשובה בהקשר אחר - המשימה להשמדת חמאס).
בכל מקרה, לפחות שניים מהמרכיבים שצוינו לעיל לא היו קיימים בחודשים הארוכים שבין העסקה הראשונה לשנייה. נראה שיחיא סינוואר, שהיה מעורה יותר בשיח בישראל, העריך שהיא אכן מתכוונת לחדש את הלחימה. הוא העדיף למשוך את המלחמה עד שתיעצר, בלחץ בינלאומי או כל סיבה אחרת.
חשוב מכך, האפקט של הלחץ הצבאי צומצם בשל הצפת עזה באספקה הומניטרית. ממנה הופק רווח כלכלי, ששימש לגיוס מחבלים. לחמאס חובר צינור הנשמה שאפשר לו להמשיך בלחימה עוד ועוד.
רק כשסינוואר נהרג, וכשבישראל הסכימו לסעיף בעסקה שלפיו כל עוד המו"מ על השלב השני נמשך הפסקת האש נמשכת, חל שינוי בעמדת חמאס. יש לקוות שהמצב החדש יוביל שוב להחזרת שאר החטופים במהרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו