נפילת משטר אסד בדצמבר האחרון התקבלה בישראל, כמו בשאר מדינות המערב, כסימן חיובי שמסמל את ניתוק הציר האיראני מסוריה- מהלך שנתפס כמכה אסטרטגית קשה למשטר בטהראן ולחיזבאללה. בתוך כך, ישראל נקטה זהירות ניכרת, תוך ניסיון למנוע חיכוך מיותר בזירה הלא־יציבה, והמתינה להתבהרות זהותו של המשטר הסורי החדש.
טראמפ במפגש הפסגה בערב הסעודית: "לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני" // רויטרס
השמדנו את מרבית היכולות האסטרטגיות של צבא אסד והרחבנו את האחיזה באזור החיץ ובפסגת החרמון. במקביל, כפי שא-שרע עצמו עדכן בפגישתו האחרונה בפריז, התנהל שיח בין סוריה לבין ישראל כדי להעצים את ההבנה שלנו לגבי טיבו של המשטר החדש. לקח לארה״ב חצי שנה לבחון את אפשרויותיה והיא קיבלה החלטה סבירה שישראל לא פעלה נגדה.
לגבי הבקשה הישראלית מטרמפ לאי-הסרת עיצומים. המסר שהועבר היה: אל-ג'ולאני טרם הוכיח כי נטש את הטרור, לראיה הטבח בעלאווים והמאבק בדרוזים. לפני הסרת עיצומים יש לוודא שהוא לא תוקף את המיעוטים, להבטיח את מעמדם הכמו אוטונומי, להרחיק גורמי טרור מסוריה, למנוע כל איום לישראל מצד מיליציות שבחלקן לא נשמעות לנשיא.
הודעת הנשיא מעידה שלפחות חלק מהדברים יושמו אבל יש עוד עבודה לעשות. היא רברסבילית, והעיניים על א-שראע. ארצות הברית לא דורשת מישראל נסיגה מכתר החרמון, והקריאה שלה לא-שראע להצטרף להסכמי אברהם, מעידה שהיא מעורבת עמוקות בנעשה בסוריה. בנוסף, יש לברך על המעורבות של סעודיה בסוריה, השפעה ממתנת ומאזנת מול ההשפעה הטורקית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו