המסע המשמעותי ביותר של טראמפ: לאן הולכים היחסים בין ארה"ב למדינות ערב?

ביקור הנשיא האמריקני דונלד טראמפ במזרח התיכון מגיע בעיצומו של שינוי ארוך טווח ביחסים בין ארה"ב למדינות ערב. בשנים האחרונות נראה שהשליטים במזרח התיכון מנהלים מדיניות חוץ מורכבת יותר. העיניים לא נשואות רק לוושינגטון אלא יותר ויותר לבייג'ינג ולמוסקבה.

החוקר הסעודי הבכיר ד"ר עזיז אל־ג'שיאן לא סבור שתחול תפנית משמעותית ביחסים בין ארה"ב לסעודיה בעקבות ביקורו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ. הוא סבור שהסעודים ימחישו שהם "מוכנים לעשות עסקים, אבל לא בכל מחיר".

אל־ג'שיאן מזכיר את מתקפת הכטב"מים האיראניים על מתקני הנפט של הממלכה לפני שש שנים. לדבריו, "אחד הגורמים להתקרבות בין סעודיה לאיראן היה חוסר התגובה של טראמפ בשנת 2019, או התגובה המהוססת". ריאד וטהרן חידשו את היחסים ביניהן בהסכם בתיווכה של סין במארס 2023. 

"אני חושב שזאת היתה אכזבה", מספר החוקר הסעודי ל"ישראל היום" על אירועי 2019, "זה המחיש לסעודים את העובדה, שאמרו: 'אוקיי, נצטרך לעשות את הדברים לגמרי אחרת מעכשיו. נצטרך להשקיע יותר בתהליך התקרבות אזורי, במיוחד עם איראן ואפילו עם גורמים אחרים. ואם ארה"ב תוכל לעזור עם זה, אז זה יהיה טוב. אם לא, נוכל לפחות להגן על עצמנו מההשלכות שדונלד טראמפ עלול להביא'.

"לדעתי, יש גם הבדלים בין ביקור טראמפ הנוכחי לביקור של טראמפ ב־2017. באותה שנה לא היתה רק השקעה בניסיון לפתח את היחסים בין סעודיה לארה"ב, אלא גם השקעה בטראמפ עצמו. היתה אז קבלת פנים שבאמת ניסתה 'לזכות' בטראמפ. הפעם הביקור שונה ונוגע יותר לעניינים עסקיים. אני חושב שהסעודים ימחישו שהם מוכנים לעשות עסקים, אבל לא בכל מחיר".

הוא מעריך כי במהלך הביקור הצדדים לא ידונו בנורמליזציה עם ישראל. בהקשר זה, גורם פלשתיני שתדרך את רשת "סקיי ניוז" בערבית אמר כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הבטיח לסגן יו"ר הרש"פ חוסיין א־שייח' כי לא תהיה נורמליזציה עם ישראל ללא סיום של המלחמה בעזה ותהליך מדיני להקמת מדינה פלשתינית.

בכל הנוגע להפסקת האש בתימן, החוקר הסעודי אומר שהסעודים קיבלו בברכה את ההסכם בין ארה"ב לחות'ים. לצד זאת, הוא מציין שמדובר בדוגמה לסיבה שהסעודים כל כך ספקנים לגבי הכוונות של וושינגטון. "אני חושב שהסעודים יודעים שארה"ב עשתה את זה לא למען ביטחון הים האדום אלא עבור הספינות האמריקניות. זאת היתה מעין גישה של 'אמריקה תחילה', ואולי גישה של 'אמריקה בלבד'. הסכנה בכך היא שזה אולי יכול לעצור בכל זמן, וזה בדיוק מה שקרה בעבר". 

לדבריו, החשש הסעודי בנוגע לתימן נובע מכך שהם יכולים תיאורטית לגייס כוחות קרקע נגד החות'ים ובסוף לא יהיה שינוי אמיתי או שלא יהיו תוצאות מארה"ב. "תדמיין שסעודיה היתה מכינה כוחות קרקע. זה היה אחד הדברים שנידונו לפני כמה שבועות. הסעודים מבינים שהם היו שם בעבר ויש היסטוריה שלמה, שבה הם לא ראו דברים מארה"ב. ואז פתאום התגובה לא היתה מספיק אסטרטגית, או לא הספיקה כדי להביא לשינוי אמיתי. ואני חושב שזה הקושי. זאת הסיבה מדוע אני חושב שהם מברכים על כך. כל מתיחות מוגברת תהיה קשה יותר לניהול. זה עלול לגלוש לסעודיה".

גם ההחלטות האחרונות של ממשל טראמפ עלולות לכרסם במעמדה של ארה"ב. לפי מכון הסקרים Arab Barometer, ההחלטה להקפיא את פעילות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) עלולה לפגוע עוד יותר במעמדה של ארה"ב. לפי המכון, מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו דעת הקהל הערבית החיובית כלפי ארה"ב נמצאת בלאו הכי במגמת ירידה לעומת העמדה כלפי סין.

רק בחודש שעבר סין ומצרים קיימו לראשונה תרגיל אווירי משותף שכונה בשם הגרנדיוזי "נשרי הציוויליזציה 2025". האימונים החלו באפריל ונמשכו עד תחילת מאי. מדובר בתהליך ארוך טווח שמוביל הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי. מאז עלייתו לשלטון לפני כעשור הוא ביקר בסין שמונה פעמים. קודמו חוסני מובארכ, שכיהן 30 שנה בתפקיד עד להדחתו, הסתפק בשישה ביקורים בלבד. מכון המחקר האמריקני "המועצה האטלנטית" ציין לאחרונה בדוח כי תחילת 2025 סימנה את "עשור הזהב" ביחסים בין המדינות. המכון העריך כי סין צפויה להגדיל את הנוכחות שלה בארץ הנילוס. רק בדצמבר האחרון נחתמו חוזים ומזכרי הבנות בשווי מיליארדי דולרים.

זעם ערבי

נוסף על כך, ההכרזה של טראמפ על תוכנית הפינוי מעזה ועל רצונו שמצרים וירדן יקלטו פלשתינים עוררה זעם בקהיר. א־סיסי דחה את ביקורו בוושינגטון עד להודעה חדשה, וכפי שפרסמנו ב"ישראל היום", ברשתות החברתיות נוהל קמפיין ארסי נגד ארה"ב וישראל באמצעות מערך השפעה דיגיטלי. למעשה, מצרים לא נמצאת כלל במסלול הדילוגים של טראמפ במזרח התיכון.

"יחסי מצרים־אמריקה חווים משבר עמוק ומחריף מאז עלייתו של ממשל טראמפ", אומר ל"ישראל היום" הסופר המצרי הגולה מוחמד סעד ח'יראללה. "משבר זה התרחב עד כדי כך שהוא גובל בהרפתקנות פוליטית מצד קהיר עם בעלת בריתה החזקה ביותר בעולם, כזו שמעולם לא אכזבה את בעלי בריתה. נראה שהמשטר המצרי מאמץ גישה הסותרת את האינטרסים העליונים שלו למען המדינה המצרית".

לדבריו, "בתוך פרק זמן קצר, קהיר שלחה ארבע הודעות 'דחייה' לוושינגטון, מה שאפשר לכנות 'ארבעת הלאווים של קהיר'. ראשית, לא לקליטת פליטים מעזה בשטח מצרים, כך שקלף הלחץ הזה יישאר בידי המשטר לצורך משא ומתן פוליטי. שנית, לא לבקשה האמריקנית הלגיטימית להשתתפות מצרים בקואליציה הצבאית נגד החות'ים, טרם ההתפתחויות האחרונות בסוגיה, וההצהרה החות'ית על כניעה יחסית. שלישית, לא לרצונה הלגיטימי של ארה"ב לאפשר מעבר חופשי לספינות אמריקניות דרך תעלת סואץ, דבר שנחשב להסלמה חסרת תקדים ביחסים הדו־צדדיים. ורביעית, לא לראש המדינה עצמו. הנשיא א־סיסי השיב להזמנת הנשיא טראמפ לבקר בוושינגטון בהיענות להזמנתו של עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין, הוא השתתף בחגיגות יום הניצחון, ואף הזמין יחידה מכוחות הצבא המצריים להופיע בחגיגות אלו, על המשמעויות הסמליות והפוליטיות הברורות להן".

הסופר המצרי מזהיר כי "הסלמה של האיתותים נמשכת; מההכרזה על עסקאות נשק חדשות עם סין ודרום קוריאה ועד תרגילים צבאיים משותפים לכוחות עילית בטורקיה, כל הצעדים הללו יושמו בשבועות האחרונים. המסר הברור ביותר שקהיר שולחת לדייר בבית הלבן הוא: 'אנחנו עומדים להצטרף למחנה השני'. אין ספק כי למגמה זו יהיו השלכות חמורות אם הדברים יימשכו כך, הן על עתיד היחסים בין שתי המדינות והן על יציבותה האזורית והבינלאומית של מצרים".