Loading...

תיעוד רגעי התלקחות המכולות בפיצוץ בנמל באיראן

פרוייקט הטילים, הקשר לחמינאי וההודאה: ״לא הוצהר על חומרים מסוכנים כנדרש״ | פרטים חדשים על הפיצוץ

סרטונים מהפיצוץ ותצלומי הלוויין מוכיחים כי הוא התרחש במחסן של חברת ספנות תחת סנקציות אמריקניות • החברה קשורה לקרן ענק של משרד המנהיג העליון • מנכ"ל חברת סינא הודה כי מסמכי המשלוח הסתירו את אופיו האמיתי של המטען • עוצמת הפיצוץ, גל ההדף ורדיוס ההרס, מעידים בבירור על "מטענים מסוכנים במיוחד שלא הוצהרו כנדרש", אמר

"מערכת שלמה של שחיתות": הפיצוץ האדיר שהרעיד את נמל שאהיד רג׳אי במצרי הורמוז, הוביל לפציעתם של לפחות 1,000 איש והוביל למותם של לפחות 36 בני אדם.

החברה שבשטחה בנמל התרחש הפיצוץ, המשלוח המסתורי מסין והתנהלות משמרות המהפכה בשעות שלאחר הפיצוץ - כל אלו הם חלק משורת דיווחים שמצביעה על חשד הולך וגובר, כי מה שהוביל לפיצוץ הוא התלקחות של כימיקלים שהגיעו לנמל במסגרת רשת הברחה, שנועדה לשרת את פרויקט הטילים הבליסטיים של איראן.

תיעוד חדש מההרס בעקבות השריפה בנמל באיראן

סמוך לשעה 12:10 אתמול (שבת), החריד פיצוץ אדיר את נמל שאהיד רג׳אי. סרטונים מצביעים על כך שהאש פרצה ודלקה כמה דקות לפני כן – עד שהובילה לבסוף לפיצוץ. בתיעוד מהזירה, רגעים ספורים לפני הפיצוץ הגדול, נראים פועלי המחסנים ממשיכים בעבודתם בזמן שפתח אחת המכולות בוערת. שניות לאחר מכן, פיצוץ אדיר מביא להפסקת התיעוד. מאז ועד השעות הללו, כוחות הכיבוי נלחמים באש שלא גוועת, בעוד דיווחים אחרים מצביעים על חזרה חלקית של הנמל לפעילות.

דובר ממשלת איראן הגיב לפיצוץ זמן קצר לאחר שאירע, ואמר: "מה שנקבע עד כה הוא שמכולות שאוחסנו בפינה בנמל וכנראה הכילו כימיקלים - התפוצצו".

פיצוצי משנה התרחשו במכולות בנמל עלי רג'אי, צילום: רשתות ערביות
הפיצוץ בנמל שאהיד רג'איי באיראן - צוותי אש עדיין פועלים לכבותה, צילום: אי.אף.פי

ה"ניו יורק טיימס" אישר הלילה (בין שבת לראשון), מפי גורם הקשור למשמרות המהפכה, כי מכולות שהכילו נתרן פרכלורט היו קשורות לפיצוץ. מדובר בחומר המהווה מרכיב מרכזי בייצור דלק לטילים. חברת האבטחה הימית "Ambrey" מסרה לסוכנות הידיעות אי.פי. כי ככל הנראה "השריפה הייתה תוצאה של טיפול לא נכון במשלוח של דלק מוצק, שנועד לשימוש בתעשיית הטילים הבליסטיים של איראן״.

דיווחים על משלוח של נתרן פרכלורט לאיראן החלו כבר בחודש ינואר, כמה חודשים לאחר שאיראן שיגרה מאות טילים לישראל, מה שהוביל לתקיפה ישראלית על ציוד הקשור לייצור הדלק לטילים.

ב־13 בפברואר דיווחה רשת CNN כי האוניות "גולבון" ו"ג'איראן" משמשות את האיראנים להובלה של כ־1,000 טון של נתרן פרכלורט מסין למדינה, כאשר במועד הדיווח, האונייה "גולבון", כבר הגיעה ליעדה בנמל בנדר עבאס - שנמל שאהיד רג'אי מהווה חלק מקומפלקס הנמלים האסטרטגיים שלו.

תיעוד מהלילה: השריפה באיראן נמשכת לאחר הפיצוץ, צילום: צילום מסך

כבר בתחילה, העדויות הצביעו על כך שהפיצוץ התרחש במתחם מחסנים ומכולות של חברת הספנות, התובלה והנמלים ״סינא״ (Sina Port & Marine Co), וכך גם ניתוח של סרטונים המתעדים את הפיצוץ ותמונות לוויין.

על ״סינא״ הוטלו סנקציות אמריקניות בשל הקשר לקרן מוסתזעפין, שפועלת תחת משרדו של המנהיג העליון חמינאי ובהנחייתו הישירה. הקרן המדוברת היא לכאורה קרן צדקה, אך למעשה מדובר בקונגלומרט ענק השולט - כך נמסר מהאמריקנים - על מספר של בין 160 ל-350 חברות תשתיות, פיננסים, חקלאות ואחרות, מה שהופך אותו לאחד הגופים החזקים במדינה.

בהתפתחות דרמטית, הודה היום מנכ"ל חברת סינא, סעיד ג'עפרי, כי מסמכי המשלוח הסתירו את אופיו האמיתי של המטען - מה שהוביל לטיפול בחומר שלא לפי הנהלים הבטיחותיים ולבסוף גרם לפיצוץ האדיר. בשיחה עם סוכנות הידיעות האיראנית ILNA, הצהיר ג'עפרי כי הפיצוץ התרחש כתוצאה מ"הצהרה כוזבת" לגבי המטענים המיובאים, וכי החומרים "המסוכנים מאוד" שהתפוצצו אוחסנו בנמל תחת הגדרה שקרית של "סחורה רגילה".

מנכ"ל חברת סינא הודה: "לא הוצהר על חומרים מסוכנים בנמל כנדרש"

לדבריו, עוצמת הפיצוץ, גל ההדף ורדיוס ההרס, מעידים בבירור על נוכחות "מטענים מסוכנים במיוחד שלא הוצהרו כנדרש". עוד הוסיף, החברה תנקוט בצעדים משפטיים נגד האחראים.

משאית עולה באש בנמל באיראן, צילום: אי.פי

״בעוד קרן מוסתזעפין היא לכאורה ארגון צדקה שתפקידו לספק הטבות לעניים ולמדוכאים, נכסיה הופקעו מהעם האיראני ומשמשים את המנהיג העליון עלי חמיאני להעשרת משרדו, לתגמול בעלי בריתו הפוליטיים ולרדיפת אויבי המשטר״, נכתב בהודעה אמריקנית מנובמבר 2020, על הטלת הסנקציות על הקרן והחברות המסונפות אליה. האמריקנים גם הצביעו על הקשרים העמוקים בין הקרן למשמרות המהפכה וגורמי כוח אחרים במשטר האיראני.

"מערכת שלמה של שחיתות"

"זו מערכת שלמה של שחיתות", מסביר עודד עילם, לשעבר ראש אגף פח״ע במוסד וחוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "כ-30% מרווחי הנפט של איראן הולכים לכיסם הישיר של המפקדים במשמרות המהפכה. האנשים האלה הם מולטי־מיליונרים״, הוא אמר והוסיף - "תחשוב, המדינה שמייצאת נפט, סובלת ממחסור של שלוש שעות ביום בחשמל כתוצאה ממשבר אנרגטי, וזה לא בגלל הסנקציות, זה בגלל השחיתות".

תיעוד מרגעי פיצוץ המכולות בנמל באיראן %2F%2F רשתות חברתיות

"אלה חברות שמעצם טבען מנסות להסוות את הרכש הביטחוני־צבאי שלהן ולמהול אותו בתוך מהלכים אזרחיים תמימים לחלוטין, ועל הדרך גם לעשות קצת כסף", אמר עילם. "הם אומרים לעצמם, אני צריך הרי לייצר איזשהו תמהיל כדי להסוות את הפעילות הצבאית שלי בתוך הקשר אזרחי״.

"יכול להיות שהתקיפה שביצענו באוקטובר חיסלה מאגרי דלק, מה שהוביל לרכישה מהירה" | עודד עילם על הקשר לישראל

מאחורי ההברחות הללו עומדת, בין היתר, יחידה 190 של כוח קודס, יחידה המתמחה ברכש צבאי חשאי ובהברחת נשק ונפט. אחד ״הלקוחות המרכזיים״ של היחידה הוא גוף המחקר והפיתוח של משמרות המהפכה (״ארגון הג'יהאד למחקר והסתמכות-עצמית״, SSJO). ארגון זה נמצא תחת אחריות זרוע האוויר של משמרות המהפכה ואחראי על פיתוח מערכות הטילים הבליסטיים של איראן.

"יכול להיות שהתקיפה שביצענו באוקטובר חיסלה מאגרי דלק נוזלי בסדרי גודל כאלה שחייבו אותם לבצע מהלך רכש מהיר מהסינים", מציין עילם, אם כי הוא מסייג ואומר שייתכן שמדובר "פשוט בחלק מהעסקים הרגילים".

הפיצוץ בתימן לאחר התקיפה הישראלית (ארכיון), צילום: ללא

"היחידה הזאת פרוסה כמעט בכל העולם״, מסביר עילם, "יש להם נציגים בכל מיני מקומות, והם הרבה פעמים יוצרים רכש עקיף באמצעות הסוואה של יעד המשלוח. בדרך כלל חברה שיושבת באמירויות בדובאי, אבו דאבי ובקטאר״.

"דפוס חוזר של טיפול רשלני ולקוי"

לפי דבריו של עילם, האירוע מזכיר במידה רבה את הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020: "אתה רואה את אותו דפוס כמעט זהה שכולל טיפול רשלני ולקוי בחומרים מסוכנים, ניסיון לייבא את החומרים האלה בכל מיני דרכים, ולאכסן אותם בצורה רשלנית ביותר בנמל".

בדומה למאמצי ההברחה של איראן ויחידה 190, גם לחיזבאללה מנגנון דומה. "המנגנונים האלה היו מאוד מוצלחים. כל פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה נעשה על ידי רכישות במערב״, מציין עילם, ומוסיף שהשיטות הדומות מעידות על שיתוף הפעולה ההדוק בין הארגונים.

מדוע בכלל משתמשת איראן בנמל אזרחי לצורך הברחת חומרים רגישים כאלה? הנמל האיראני, צילום: Getty Images

מדוע בכלל משתמשת איראן בנמל אזרחי לצורך הברחת חומרים רגישים כאלה? "ברגע שזה מגיע לנמל צבאי, אתה בעצם שם איקס גדול על היעד ולא מאפשר גם שימוש דו-תכליתי,", מסביר עילם. "שימוש דו־תכליתי זה שימוש מאוד מקובל במבריחים רכיבים, אם זה רכיבים לצורך תעשיית הגרעין ואם זה רכיבים לצורך תעשיות צבאיות. אתה מנסה להסוות את זה כמשהו אזרחי לחלוטין".

התנהלות משמרות המהפכה לאחר הפיצוץ מחזקת את החשדות. לפי דיווח ב"איראן אינטרנשיונל" - עד השעה 15:00 - כשעתיים בלבד לאחר הפיצוץ, הספיקו משמרות המהפכה לחסום את הגישה לאזור הנמל, מתקניו ומשרדי המכס. הם מנעו מאנשי האבטחה של הנמל, המכס ואף מאנשים שהחנו את רכבם בנמל הענק להיכנס לאזור הנמל לאחר השעה 15:00.

מכולה עולה באש בנמל באיראן, צילום: אי.אף.פי

בתגובה לדיווחים אלה, הכחיש דובר משרד ההגנה האיראני בפני התקשורת הממלכתית כל קשר בין הפיצוץ לחומרים צבאיים: "לא היו משלוחים מיובאים או מיוצאים הקשורים לשימוש צבאי או דלק רקטי באתר התקרית," אמר והוסיף כי הדיווחים בתקשורת הזרה הם "לוחמה פסיכולוגית״. אחרים, כמו חבר הפרלמנט מוחמד סראג', האשימו אפילו את ישראל בפיצוץ המכולות באמצעות לוויין או טיימר. "זה לא היה מקרי״, הוסיף חבר הפרלמנט מטהרן.

"תוצאה של טיפול לא נכון במשלוח דלק"

חמינאי קרא לרשויות המשפטיות והביטחוניות "לארוך חקירה כדי לזהות כל רשלנות, הזנחה או מעשה מכוון ולפעול לפי החוק (לגבי אלה)". הוא הוסיף כי כל "בעלי התפקידים צריכים לראות עצמם כאחראיים למניעת הטרגדיה".

הדיווח הזה אישר טענה קודמת של חברת האבטחה הימית Ambrey שהביאה סוכנות הידעות אי.פי כי ״השריפה הייתה תוצאה של טיפול לא נכון במשלוח של דלק מוצק שנועד להיעשות בו שימוש בתעשיית הטילים הבליסטיים של איראן״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...