מסמכי שלל נוספים של חמאס שמתפרסמים הבוקר (ראשון) על ידי המרכז למורשת מודיעין מראים כיצד התייחס מנהיג ארגון הטרור בעזה יחיא סינוואר לקטאר, כיצד תכנן לטמון מלכודת מדינית לישראל אחרי מבצע שומר החומות, ואת ההיענות החלקית בלבד של איראן לבקשת הסיוע הכספי. כפי שפורסם ב"ישראל היום", הבכיר האיראני סעיד איזדי לא נענה לבקשה חמאס ל-500 מיליון דולר, והבטיח לסייע רק במה שמתאפשר.
סינוואר התייחס באיגרת לראש הלשכה המדינית איסמאעיל הנייה לבקשה של חמאס מאיראן לתמיכה כספית של 500 מיליון דולר לאורך שנתיים, שנחשפה ב־30 בינואר. לדבריו, הגיעו רק כ־20 אחוזים מתוך 75 מיליון דולר שהובטחו בסוף לחמאס לטובת פעולות השיקום והשיפוץ. הוא הזהיר כי הדבר עלול לפגוע ב”תמונת הניצחון”. סינוואר גם הדגיש כי רק מחצית מכלל הסכום אמורה לשמש לתמיכה בתושבים ולשיקום, כאשר המחצית השנייה תגיע ישירות לידי הזרוע הצבאית.
כך כתב סינוואר להנייה ביוני 2021: "כפי שאתה יודע האיראנים היו המומים מהתפקוד של אל-קסאם במערכה הזאת והם ביטאו זאת באיגרת שהם שלחו לך ולנו בעזה וחשבנו לשלוח להם איגרות בשמנו, אבו ח’אלד (מחמד אלצ’יף), אבו אלבראא’ (מרואן עיסא) אבו אבראהים (יחיא אלסנואר). הכנו איגרת עבור מנהיג איראן, קאא’ני וחאג’ רמצ’אן (סעיד איזדי) וביקשנו לקבל סך של 20 מיליון מדי חודש במשך שנתיים.
"הסכום שהוקצב לעזה (75), לשחזור ולשיקום: מה שהגיע מהסכום הוא רק 17. לאחים מתיק האסירים הגיע סכום וכן הגיע סכום למשרד האוצר בעזה. נראה שהסכום הזה שהגיע לטובת האסירים והאוצר הוא מאותו חשבון. לפי מה שהבנו האח אבו עכרמה אומר שהוא העביר את כל מה שהיה אצלו, ואנחנו הסכמנו עם האחים שהסכום של ה-75, מחציתו לאלקסאם ומחציתו לטובת סיוע לאנשים ולשיקום הבתים שניזוקו באופן קל וכן לשיפוץ ושיקום המבנים והמשרדים שלנו או לצורך בנייה מחדש של מה שנהרס".
בעקבות מבצע שומר החומות, בחמאס העריכו כי נפתחו בפניה הזדמנויות חדשות בתחום המדיני. ב־20 ביוני 2021 שלח סינוואר איגרת להנייה ובה הוא ציין כי יש "הבנה בינלאומית שחמאס הפך לשחקן החשוב ביותר בזירה, וגם האמריקנים מבינים שאי אפשר לעקוף אותו בנוגע לסוגיות אזוריות".
סינוואר רצה לקדם את המתווה שהציג באופן פומבי בנאומיו: הפסקת אש ארוכת טווח של בין חמש לעשר שנים לכל היותר, כשבתמורה ישראל תיסוג מיו"ש ומזרח ירושלים, תפרק את כל היישובים ביו"ש, תשחרר את כל האסירים הפלשתינים ותסיר את ההגבלות על עזה. בהקשר זה, כתב סינוואר להנייה: "זה קלף חזק מאוד שהדיפלומטיה הקטרית יכולה לתמרן אתו ולהשתמש בו באופן חזק במסגרת סדרת מגעים עם הממשל האמריקני ומדינות אירופה, רוסיה, סין וזולתן".
לפי סינוואר, לא היה סביר שישראל תסכים למתווה, אך הדבר היה יכול להוביל לבידוד שלה בזירה הבינלאומית: "הדבר יציב אותם בעמדה מנוגדת לדעת הקהל העולמית, יגביר את בידודם והנתק מהם. כך שניתן להתבסס על התפנית האסטרטגית שחלה בדעת הקהל העולמית בכלל ובזירות האמריקניות והאירופיות בפרט". יתר על כן, הוא העריך כי גם אם ישראל תחליט ללכת לכיוון הזה, זה יביא לשסע ומאבקים פנימיים, ואף "למצב של עימותים, מלחמת אזרחים וקריסה פוליטית מלאה, והמפה הפוליטית של האויב מבשרת על כך".
בה בעת, מסמכי השלל מראים שוב את האופוריה בארגון הטרור בעקבות מבצע "שומר החומות" בשנת 2021. לפי ד"ר אורי רוסט שחתום על הדו"ח, תחושת הניצחון של חמאס ושותפותיה ב”ציר ההתנגדות” באה לידי ביטוי במסמכי חמאס שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה”ל במלחמת “חרבות ברזל”. המסמכים כללו התכתבויות בין בכירי התנועה שחלקו שבחים הדדיים על תוצאות המערכה והתייחסו גם לגילויי שביעות הרצון שהגיעו מאיראן ומחזבאללה: באיגרת ששלח הנייה לסינוואר ב-23 במאי 2021, יומיים לאחר תום המערכה, הוא ציין כי המערכה הסתיימה ב”הכרעה ברורה” וכי מדובר ב”ניצחון שמימי ומפואר”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו