"כמו אחרי רעידת אדמה עצומה": רויטרס מיפתה את ההרס וסכנת הנפלים בעזה

ההערכה היא כי 4,000 פצצות שלא התפוצצו טמונות ב-50 מיליון טונה הריסות • מומחים: "המשבר ההומניטרי החמור ביותר שנתקלנו בו" • האו"ם מאשים: "ישראל מערימה קשיים על פינוי המוקשים"

הרס בג'בליה. צילום: אי.אף.פי

סוכנות הידיעות "רויטרס" פרסמה היום (חמישי) פרויקט מיוחד על בעיית הנפלים והאמל"ח שלא התפוצץ בעזה, כאשר סוקרים את ארסנל הפצצות הישראליות ואת השימוש בו לאורך המלחמה.

המומחים מתארים את הנזק כ"רעידת אדמה עצומה" ואחרים מאשימים את ישראל בהערמת קשיים על התמודדות עם הבעיה. יש לציין, שחמאס וארגוני טרור נוספים עושים שימוש בנפלים אלה ומשתמשים בהם כחומרי נפץ נגד כוחות צה"ל ברצועה. נפלים אלה מסכנים גם את כוחות צה"ל שפועלים באזור.

תיעוד מהשמדת התוואי התת-קרקעי בצפון רצועת עזה | דובר צה"ל

הכתבה מצטטת דיווח של צה"ל מאוקטובר 2024 על יותר מ-40 אלף תקיפות אוויריות ברצועה, כשמצוין שמדובר בפי תשעה ממספר התקיפות שביצעו כוחות הקואליציה בקרב על מוסול. לפי הערכה של האו"ם בין 5% ל-10% מהפצצות לא התפוצצו ונותרו כנפלים בשטח.

"פצצות אלה טמונות בתוך יותר מ-50 מיליון טונה של הריסות באזור צפוף שגודלו קטן בהרבה ממדינת רוד איילנד בארה"ב", נכתב בכתבה. לפי אותו החישוב, הדיווח נוקט במספר של כ-4,000 נפלים, מבלי לכלול בחישוב פגזי ארטילריה, טנקים ותקיפות מהים.

הכתבה, המלווה בתרשימים מפורטים, מתארת את ארסנל הפצצות שבשימוש ישראל, בעיקר פצצות מסדרת Mark, כשהיא מתמקדת ב-Mark 84 – הכבדה מביניהן, במשקל של כ-900 ק"ג. זו הפצצה שממשל ביידן הורה על הפסקת הספקתה לישראל, החלטה שטראמפ הפך עם כניסתו לתפקיד.

לפי הכתבה, פגיעה של הפצצה משאירה מכתש ברוחב של 14 מטרים, הורסת כליל את כל מה שנמצא ברדיוס של 7 מטרים והורגת ברוב המקרים את מי שנמצא ברדיוס של 31 מטרים ממקום פגיעתה. בנוסף, היא יוצרת רסיסים קטלניים שיכולים לפגוע בנמצאים במרחק של עד 400 מטרים.

הכתבה מציינת כי ישראל עושה שימוש גובר בפצצות קטנות יותר ומדויקות יותר כמו GBU-39, שנעזרת בכנפיים קטנות ומערכת הנחיה שמאפשרת לה לגלוש למרחקים ארוכים ולפגוע באופן מדויק במטרה.

"הנזק בעזה דומה לרעידת אדמה אדירה ובאמצע יש כמה אלפי פצצות שהופכות את זה ליותר קשה", אמר גרג קראות'ר, מנהל בארגון הומניטרי עולמי המתמחה באיתור, הסרה והשמדה של פצצות לא מפוצצות לאחר סכסוכים.

ההרס בעזה, צילום: איי.אף.פי.

גרפיקה שמשולבת בכתבה ייצגה כל תקיפה ישראלית בנקודה, כאשר רצף הנקודות ממלא את המסך כולו לאורך זמן.

מומחה אחר, שפעל באזורי סכסוך כמו עיראק, סוריה ואוקראינה, טען כי מדובר "באתגר הטכני הקשה ביותר והמצב ההומניטרי הגרוע ביותר שנחשף אליו".

לפי הכתבה, מאמצים בינלאומיים לסייע בפינוי הפצצות במהלך הפוגות בלחימה נתקלים בחסמים מצד ישראל, המגבילה יבוא לרצועה של טובין שיכולים לשמש למטרות צבאיות, כך אמרו לרויטרס תשעה גורמי סיוע.

סוגי התחמושת ברצועה, צילום: רויטרס

הרשויות הישראליות דחו בקשות לייבא יותר מ-20 סוגים של ציוד לפינוי מוקשים, שכללו למעלה מ-2,000 פריטים - ממשקפות ועד כלי רכב משוריינים וכבלי הצתה לפיצוצים - כך לפי מסמך שנערך על ידי שני ארגוני פינוי מוקשים הומניטריים ונחשף בפני רויטרס.

בכתבה נטען כי במהלך המלחמה נהרגו לפחות 23 בני אדם ו-162 נפצעו מפיצוץ נפלים, כך לפי נתוני האו"ם, אך היא מתארת קשיים בתיעוד ובדיווחים של מקרים אלה. בכתבה מתואר גם מקרה של האני אל-עבדלה, מורה בן 49, שחזר לביתו בחאן יונס לאחר הפסקת האש בינואר וגילה שפצצה חדרה דרך כל שלוש הקומות של ביתו מבלי להתפוצץ. הוא ממשיך לחיות בבית הפגוע יחד עם אחיו, למרות שמשפחתו מסרבת לחזור בשל הפחד.

דובר המשרד לזכויות אדם של האו"ם, ג'רמי לורנס, האשים את ישראל ב"הגבלות על פעולה של ארגונים לפינוי מוקשים", כשהוא מספר שהיא מונעת הכנסת ציוד טכני הכרחי.

בריאן יוז, דובר מועצת הביטחון הלאומי של ארה"ב, אמר לסוכנות הידיעות שזו בדיוק הסיבה לתוכנית האמריקנית לגבי עזה. "שוב ושוב הדגשנו שעזה אינה ראויה למגורים, ולכפות על תושבי עזה לחיות בין חומרי נפץ שלא התפוצצו הוא דבר בלתי אנושי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר