בהמשך למתווה חלוקת האספקה החדש שצה''ל יוזם, כפי שפורסם אמש (שלישי) ב"ישראל היום": גורם מדיני בכיר אומר כי נראה שחמאס יתנגד למתווה וכי לדבריו, ההשתלטות על כמויות האספקה העצומות שהגיעו לרצועה הוא אמצעי השליטה העיקרי של חמאס באוכלוסייה והאמצעי שסייע לו בפעולות הגיוס והשיקום.
על פי אותו גורם, ניטרול האמצעי הזה מחליש את חמאס ומצטרף ללחץ הצבאי שכבר נתן את אותותיו והביא להתגמשות במו"מ על שחרור החטופים. חמאס, לפיו, מוכן לשחרר כבר בשלב הראשון 9 חטופים, בעוד קודם לכן הסכים לבודדים וגם זה בפערי זמן ביניהם.
היעד הנוסף של חלוקת אספקה בפיקוח ישראלי הוא המענה לדרישות החוק הבינלאומי והדיפת הביקורת בהקשר של המצב ההומניטרי של האוכלוסייה האזרחית ברצועה. הגורם המדיני אומר כי מי שמבקרים את המהלך בתואנה ש"אין חפים מפשע ברצועה", לא מבינים את התנהלות המערכה הדיפלומטית והמשפטית הבינלאומית שישראל נתונה בה. "לא נוכל לנצח מול האג ומול ממשלות באירופה בלי לפתור את הסוגייה הזו, והיא חשובה גם לממשל האמריקני".
הנקודה הזו חשובה כי היא מעידה על הקשב שיש בממשל הנוכחי האוהד בהרבה מקודמו, גם לסוגיה ההומניטרית, ולעניין המאבק בתביעות בינלאומיות ואישיות נגד אישים ישראלים. נזכיר בית הדין בהאג הוציא צווי מעצר נגד ראש ה
ממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט ובשל כך הם נמנעים לא רק מהגעה לרבות ממדינות אירופה, אלא גם לטיסה מעליהן.
הגורם דחה את ההערכה כי מדובר בפיילוט לממשל צבאי על רצועת עזה, והדגיש כי זו לא הכוונה. עם זה, מהמבקרים מימין על המהלך, נעדר השר בצלאל סמוטריץ', שר במשרד הביטחון, המצוי בסוד העניינים, וידוע כתומך נלהב בהחזרת השליטה הישראלית ברצועה.
לפי הגורם, המתווה הזה מורכב ובין המטרות שהוצבו לו נכללות מינימום של סיכון לחיילי צה"ל ווידוא שהסיוע מגיע ישירות לאוכלוסייה. לשם כך מתנהלים מגעים מתקדמים עם ארגונים בינלאומיים, ובהם המטבח המרכזי העולמי WCK הפועל כבר ברצועה. ארגוני סיוע המסונפים לאו"ם מערימים קשיים בשל סירובם למסור את שמות אנשי הסיוע לבדיקה ביטחונית.
ברקע העובדה כי מאות מעובדי האו"ם, בעיקר באונרא היו בפועל מחבלי חמאס, הדרישה הישראלית מובנת, אך האו"ם עדיין מתעקש למרות לחץ אמריקני. לנו נוגע עוד כי הכוונה לקדם את המתווה רצינית, וכי אם וכאשר יוחלט להפעילו, גם גורמים ישראלים יהיו מעורבים בחלוקה, אם לא יהיו מספיק ארגונים בינלאומיים שיכנסו לסייע. במשרד הביטחון ובצה"ל מעדיפים שלא להגיע לשם, למגע ישיר ואינטנסיבי עם אוכלוסייה עזתית, אבל אם יהיה צורך, האפשרות הזו על הפרק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו