"אנחנו לא רוצים עוד גרסה של 'אל־מנאר' (ערוץ התעמולה של חיזבאללה)", כך אמרו בימים האחרונים התומכים בהתפטרותה של כתבת ערוץ הטלוויזיה הממלכתית של לבנון זינב יאסין.
הכתבת הגישה מכתב ההתפטרות לשר התקשורת במדינה פול מרקוס, שבו כתבה כי "ערוץ הטלוויזיה הלבנוני אינו באמת לאומי – הוא לאומי רק למי שלא עוטה חיג'אב". בתגובה לכך, הסבירה עוזרת מנהלת הערוץ, נדא צליבא, כי מבחינה היסטורית לא נהוג היה להציג בטלוויזיה הלאומית של לבנון סמלים דתיים.
תומכי חיזבאללה לא נותרו אדישים והאשימו את צליבא בצביעות, שכן זו נהגה להופיע על המסך כשלצווארה שרשרת עם צלב. "הנוצרי שייך למחלקה הראשונה, בוודאי שמגיע לו", כתב אחד הטוקבקיסטים המוסלמים בסרקזם. "מי בכלל צופה בערוץ הזה?", כתבו גולשים אחרים.
לעומת זאת, מתנגדיה של הכתבת טענו "המרצחים של איראן לא מייצגים את הזהות של לבנון" ו-"המדינה צריכה להישאר חופשית מקיצוניות דתית". נראה כי הסוגייה נגעה גם בייצוג העדתי, בחופש מדת ואף ביחסי החוץ של ארץ הארזים.
יאסין לא עבדה במחלקת החדשות, אלא במחלקת המדיה החברתית. עם זאת, היא כן שידרה בעבר ככתבת במהלך המלחמה. בעיתונות הלבנונית העריכו כי היא מנסה להפעיל לחץ דרך סערת ההתפטרות כדי להופיע על מסך הטלוויזיה עצמו.
יש לציין כי בעמוד שלה ברשת X הכתבת הביעה תמיכה בחיזבאללה ובאמל. בפוסט ששיתפה נכתב: "בכניסה לעיר אל-חיאם הונף דגל לאות תודה מתושבי העיר לגברים של יחידת שמראן וכוחות רדואן שהגנו על אדמתם", וכן פורסמה תמונת כרזה משותפת של חסן נסראללה ונביה ברי, ראשי הארגונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
