"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: ארה"ב רמזה למצרים שתשבש את הסיוע הצבאי בשל סירובה לפינוי פלשתינים

על פי מקורות מצריים, ממשל טראמפ הודיע לקהיר על החלטה לצמצם את הסיוע, אך לא פירט את גודל הקיצוץ • גורמים במדינה טוענים: "הפנטגון מפעיל לחץ הולך וגובר על הממסד הצבאי המצרי"

,עודכן
0השמעה
נשיא מצרים א־סיסי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ (ארכיון). צילום: אי.פי

העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" דיווח מפי מקורות מצריים כי ארה"ב הודיעה לקהיר על החלטה לצמצם את הסיוע הצבאי, שתיכנס לתוקף בשנה הקרובה.

דיפלומט מצרי בוושינגטון מסר לעיתון כי ממשל טראמפ הודיע לאחרונה לקהיר על החלטתו לצמצם את הסיוע לצבא המצרי, אבל לא הגדיר באופן מדויק את גודל הקיצוץ שצפוי להיקבע בהמשך בעקבות התייעצות בקרב גופי ביטחון אמריקניים.

1.3 מיליארד דולר מוקצים לסיוע צבאי. טנקים מצרים,צילום: רשתות חברתיות

ארה"ב מעניקה למצרים סיוע שנתי שמוערך ב-2.1 מיליארד דולר. מתוכם 1.3 מיליארד דולר מוקצים לסיוע צבאי והיתר מופנים לסיוע כלכלי - המחולק בין ממשלת מצרים וארגונים לא ממשלתיים. חלק מהסיוע הזה - כ-300 מיליון דולר - מותנה בעמידה בהתחייבויות בנוגע לזכויות אדם. סוגיה זאת היתה מקור למחלוקות בין הצדדים בשנים האחרונות תחת ממשל ביידן.

לפי גורמים דיפלומטיים, לאחרונה משלחת מצרית לא רשמית ביקרה בוושינגטון כדי לדון בהשלכות של ההחלטה. המשלחת ניסתה להבהיר את עמדת הממסד הצבאי המצרי, וכללה את מזכ"ל הליגה הערבית לשעבר, שר החוץ המצרי לשעבר ובכירים אחרים בדימוס. במהלך הפגישה, הדגישו הגורמים כי החזון של הצבא המצרי הוא בעיקר לבסס את היציבות האזורית. בהקשר זה הם הזהירו מפני ההשלכות של פינוי פלשתינים למצרים ולירדן, זאת לאור האיום בכך על יציבות המשטרים בשתי המדינות.

לאחרונה התקיימו דיונים בין גורמים מצרים ואמריקנים לגבי המצב ברצועה,

גורם מצרי אחר התייחס למהלך האמריקני לצמצום הסיוע כהפרה של מזכר ההבנות המצרי-אמריקני שנחתם על ידי הנשיאים אנוואר סאדאת וג'ימי קרטר ב-1980. מזכר ההבנות מהווה את הבסיס המשפטי לסיוע ומהווה חלק מההבנות שבאו בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים שנה קודם לכן. הגורם המצרי הסביר כי לאחרונה התקיימו דיונים בין גורמים מצרים ואמריקנים לגבי המצב ברצועת עזה.

באותו הקשר, מקורות מצריים מסרו ל"אל-ערבי אל-ג'דיד" כי משרד ההגנה האמריקני (הפנטגון) החל להפעיל לחץ על מצרים בניסיון לשכנע אותה לשנות את עמדתה בדבר סירוב לשתף פעולה עם התוכנית לפינוי פלשתינים מעזה. המקורות אמרו כי הלחץ של הפנטגון על הממסד המצרי הולך וגובר. לפי המקורות, גורמים אמריקנים רמזו לאחרונה לראשי הצבא כי הם עלולים לשבש את הסיוע הצבאי למצרים, לרבות אספקת חלקי חילוף לכלי נשק שונים, וכן למנוע הליכי תחזוקה, אם מצרים תמשיך לדחות את התוכנית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר