חלק ניכר מנאומו האחרון של מנהיג החות'ים בתימן הוקדש למבצע הישראלי בסוריה. עבד אל־מלכ אל־חות'י דיבר על החשיבות האסטרטגית בהשתלטות על כתר החרמון. מאותה נקודה, טען, צה"ל יכול לתצפת על כל סוריה. חשוב מכך, הוא האשים שישראל מתכננת ליצור מסדרון מרמת הגולן ועד נהר הפרת, שם היא תחבור לכוחות הכורדיים, שנתמכים על ידי ארה"ב. נראה שהקונספירציה שטווה עבד אל־מלכ נועדה להכשיר את המשך ההשתוללות של החות'ים. כן, גם במקרה של הפסקת אש בעזה.   

כפי שגורם בדרום תימן הסביר לי, גם אם יחוסלו בכירים בצמרת הצבאית של החות'ים, ללא תמרון קרקעי מאסיבי בסופו של דבר הם ימלאו את שורותיהם מחדש

כך בהודעותיו של יחיא סריע, דוברו הרשמי של ארגון הטרור. עילת "התמיכה בעזה" הופכת לעוד סעיף, אחד מני רבים ברשימה. סריע מדבר על הצורך להגן על תימן מפני התקיפות של ישראל. אפשר לחשוב לרגע שארגונו לא עשה כל מה שניתן כדי לפתוח במערכה. נתיב ימי מרכזי לישראל בים האדום נחסם על ידי הארגון, מאות טילים וכטב"מים שוגרו לעבר כלי שיט, ועבד אל־מלכ עצמו הכריז על מלחמה גלויה. לשיא האבסורד הגיע מוחמד עלי אל־חות'י, מבכירי הארגון, שהאשים את ישראל ב"פשע מלחמה" בתקיפה שלה. מקרה קלאסי של תוקפים ובוכים.

חשוב להבין שדווקא ברגע של חולשה בציר הפרו־איראני, עם תבוסת חיזבאללה וסוף עידן משטר אסד בסוריה, החות'ים מזהים הזדמנות להפוך לבן המועדף של האייתוללות באיראן.

אחרי הכל, דווקא המרחק הגיאוגרפי מישראל מסייע להם ומגביל את יכולת התגובה שלה לתקיפות אוויריות. כפי שגורם בדרום תימן הסביר לי בשבוע שעבר, גם אם יחוסלו בכירים בצמרת הצבאית של החות'ים, ללא תמרון קרקעי מאסיבי בסופו של דבר הם ימלאו את שורותיהם מחדש.

אותו מרחק הופך את תימן למעבדת הניסויים של איראן בכל הנוגע לטילים בליסטיים ארוכי טווח. כמיטב המסורת, בטהרן מעדיפים לתת לפרוקסי המקומי לשאת בהשלכות של שיגורי טילים כבדים לעבר ישראל. אלה בוחנים את מערכות ההגנה האווירית שלה. לטענת החות'ים, מדובר בטילים היפר־סוניים שחוצים את מהירות הקול, אבל ספק אם באמת יש להם יכולת של מעצמת־על כמו ארה"ב.

לחימה קרקעית בתימן?

בכל אופן, לפי שעה האיראנים משקיפים מהיציע ובוחנים את הביצועים מבלי להסתכן. הניסוי משרת אותם משתי בחינות. ראשית, הם רואים כיצד אפשר להפוך גם את תימן למבצר שיאיים על ישראל בעקיפין, במקרה שתרצה להשמיד את פרויקט הגרעין האיראני. שנית, הם מבחינים בנקודות התורפה של מערכות ההגנה, שאותן יוכלו לנצל במסגרת אותו פרויקט להשמדת ישראל.   

החות'ים, מצידם, מצפים לתמיכה כספית ולסיוע צבאי. ארגון הטרור שואף למנף זאת להמשך הכיבוש של שטחי תימן. הישות המרכזית בין מתנגדיהם היא המועצה הנשיאותית: ברית בין הבדלנים, השואפים להקים מחדש את דרום תימן, לגורמים פרו־סעודיים מהמשטר הישן. האנשים האלה מוכנים לשתף פעולה עם ישראל, שצריכה לשקול ברצינות את ההזדמנות הזאת.

בסוף מישהו צריך להילחם בחות'ים על הקרקע. אם חלק ניכר מ"השקעות החוץ" האיראניות יעבור לתימן בעתיד הקרוב, ישראל עלולה לאבד בן ברית פוטנציאלי חשוב. היא גם תצטרך להתמודד בעתיד עם "חות'ים על סטרואידים", ששולטים בעיר הנמל החשובה עדן.

אינטרס אחר של החות'ים הוא לרכוש אהדה בקרב גורמים עוינים לישראל בציבור הסעודי. עבד אל־מלכ לא מחמיץ הזדמנות לעקוץ את המשטרים הערביים השמרנים. לדידו, הם משתפים פעולה עם ארה"ב ועם ישראל, ומפקירים את הפלשתינים. הסנטימנט הזה קיים בקרב אזרחים רבים במדינות ערב, ועבד אל־מלכ רוכב עליו כדי לערער את היציבות של השלטונות. זאת אחת הסיבות שסעודיה ציננה את ההתלהבות מהנורמליזציה בדרישות קשיחות למדינה פלשתינית. ומי כמו יורש העצר מוחמד בן סלמאן ער לתחושות של הצעירים הסעודים. אלו חשופים דרך הרשתות החברתיות למראות המלחמה נגד חמאס בעזה ומקצינים את עמדותיהם כלפי ישראל. לכן הוא לקח צעד אחורה במגעים. לא מרמאללה אכפת לו, אלא מערעור היציבות בממלכתו שלו.

מבחינת ישראל, מהלך אסטרטגי נגד החות'ים יכול להיות יסוד נוסף ביחסים הנרקמים עם ריאד. ככל שבן סלמאן ירגיש ששלטונו איתן יותר, הוא יהיה פתוח יותר להסכם שלום שישנה את המזרח התיכון.