"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האיום בגירוש בכירי חמאס מדוחא: מעט מדי, מאוחר מדי
כדי לדחוק את חמאס לפינה, היה על ישראל ועל ארה"ב לפגוע בחשבונות הבנק שלו בחו"ל, להשתלט על האספקה ההומניטרית ולהקים לו חלופה שלטונית בשטחים הנמצאים תחת שליטתו המלאה של צה"ל
קטאר, 2023: הנייה בפגישה עם עבדאללהיאן, שר החוץ האיראני לשעבר | צילום: צילום: אי.אף.פי
פרשנות

האיום בגירוש בכירי חמאס מדוחא: מעט מדי, מאוחר מדי

כדי לדחוק את חמאס לפינה, היה על ישראל ועל ארה"ב לפגוע בחשבונות הבנק שלו בחו"ל, להשתלט על האספקה ההומניטרית ולהקים לו חלופה שלטונית בשטחים הנמצאים תחת שליטתו המלאה של צה"ל

שחר קליימן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הלחץ האמריקני לסילוק חמאס מקטאר משקף שוב את החידלון של ממשלת ישראל וממשל ביידן. מימוש המהלך כרגע עשוי להביא דווקא לעיכוב נוסף במשא ומתן לעסקת חטופים. מנגד, הסתפקות במסרים בתקשורת ללא צעדים אופרטיביים, תגביר קרוב לוודאי את תחושת החסינות הדיפלומטית של בכירי ארגון הטרור בדוחא. שלא לדבר על כך שארה"ב נזכרה להפעיל לחץ כזה יותר משנה אחרי מתקפת 7 באוקטובר.

ציר הרשע. אמיר קטאר בפגישה עם מנהיגי חמאס - חאלד משעל (במרכז) ואיסמעיל הנייה שחוסל בטהרן, צילום: Qatar government handout

יש לא מעט תמימות במחשבה שנדידה למדינה אחרת תהפוך לשיקול מבחינת בכירי ארגון הטרור לקבלת המתווה הנוכחי: קרי, כמה ימים של הפסקת אש זמנית ושחרור כמה חטופים תוך מגעים על הסדר רחב יותר.

קודם כל, קטאר אינה המדינה הראשונה שבה בכירי חמאס מתארחים. בעבר הלשכה המדינית נוהלה ממטות בסוריה ובירדן. לחאלד משעל ולח'ליל אל-חיה לא תהיה בעיה מיוחדת לפעול מטורקיה. סאלח אל־עארורי, ראש חמאס יו"ש שחוסל, פעל משם כמעט ללא הפרעה, לפני שעבר ללבנון וחוסל בביירות.

סאלח אל-ערורי (ארכיון). חוסל בביירות, צילום: רשתות ערביות

יש מי שמזהיר כי מעבר של חמאס למדינה עוינת יסבך עוד יותר את המגעים הבינלאומיים המורכבים ממילא. כך, למשל, לישראל אין ערוץ דיפלומטי ישיר מול טהרן. ראש המוסד לא יכול לעלות על מטוס מנהלים ולהמריא עד לבירה האיראנית, כמו בסבבי המשא ומתן בקהיר או בדוחא. הלוקסוס הזה לא קיים במדינות אויב. בלעדיו, כל שיחות התיווך הופכות למסורבלות יותר. מה גם שהמעבר עשוי להפוך את המדינה המארחת למתווכת נוספת, בין אם היא מעוניינת בכך ובין אם לא.

רוצים רק לשמור על שלטונם בעזה

מה שכן מעניין את בכירי חמאס הוא לשמור על שלטונם בעזה. אלא שבזכות הצפת הרצועה בסיוע ההומניטרי זה חודשים רבים, חמאס הרוויח הון תועפות ושילם בכסף למחבלים חדשים.

המנגנון הזה, שישראל העניקה לו במתנה, סייע לו לשמור על השלטון בציפורניים. הארגון עשה זאת, בין היתר, באמצעות הכוח המשטרתי שלו שפועל במקביל בתור כוח חבלני לכל דבר. חמור מכך, לא נעשה ניסיון רציני להקים שלטון אלטרנטיבי, כזה שיהיה אחראי על חלוקת האספקה ויהפוך לכתובת נגדית. ממשלת ישראל פינתה את המגרש כולו לחמאס, ובלחץ אמריקני הרעיפה עליו מתנות ללא דרישות או מידע בנושא החטופים.

הממשלה עשתה זאת תוך פחד מקבלת הכרעה: לערב את הרשות הפלשתינית (צעד שהיה מעורר התנגדות בימין) או להקים ממשל צבאי בחלק משטח רצועת עזה (צעד שהיה מעורר התנגדות בשמאל).

שלטון הטכנוקרטים

האבסורד הוא שבהיעדר יוזמה ישראלית, חמאס ניהל בשבועות האחרונים שיחות מול פת"ח על הקמת ועדה מנהלית לעזה, שתורכב מ"טכנוקרטים". כאלה שבמקרה הטוב יעלימו עין מפעילות טרור ובמקרה הרע יסייעו לחמאס.

למעשה, חמאס בונה את המטרייה שתחתיה הוא יוכל לצמוח בשקט ולהשתקם לאורך זמן, אם וכאשר המלחמה תסתיים. שאיפתו היא להקים מודל לבנוני, שיאפשר מינימום אחריות ומקסימום שלטון, כסף וטרור.

רצועת עזה. חמאס בונה את המטרייה שתחתיה הוא יוכל לצמוח בשקט ולהשתקם לאורך זמן, צילום: דובר צה"ל

מכאן שהמהלך לסילוק חמאס מקטאר אינו מספיק בשביל להפעיל לחץ אמיתי על הארגון. כדי לדחוק את חמאס לפינה, היה על ישראל ועל ארה"ב לפגוע בחשבונות הבנק שלו בחו"ל, להשתלט על האספקה ההומניטרית ולהקים חלופה שלטונית בשטחים שבשליטת צה"ל. אפילו אם היה מדובר בממשל צבאי לתקופה מוגבלת או בשילוב של גורמים המזוהים עם הרשות הפלשתינית. ובקיצור, חמאס היה חייב לאבד כסף, אדמה ושלטון.

כעת ישראל תצטרך לשקול אם די לה בהשגת רוב היעדים הצבאיים בעזה, ואם היא מוכנה להסכים לסיום המלחמה. היענות לתנאי המרכזי של חמאס תוביל קרוב לוודאי לעסקת חטופים, ובתקווה תציל את חייהם של עשרות ישראלים. אמנם הסכמה כזו כרוכה בסיכונים - מאמץ של חמאס לשקם את עצמו לאורך זמן ושחרור אסירים ביטחוניים שיחזרו לטרור. ועדיין, נדמה שהישגי המלחמה מצמצמים את האיומים הללו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שחר קליימן

הכתב לענייני העולם הערבי של "ישראל היום". בעל תואר שני בלימודי המזה"ת מאוניברסיטת בר אילן. התחיל את דרכו בתקשורת כעורך וכיהן בין היתר בתפקידי סגן עורך "ישראל השבוע" ועורך ערוץ יהדות באתר "ישראל היום". כתב את המדור "אצלנו בשכונה" שסיקר את אירועי האזור. דיווח על ההתחממות הצפויה ביחסים בין איראן לסעודיה, על המרוקאים הראשונים שעובדים בהייטק הישראלי ועל הקמפיין של האופוזיציה הסעודית נגד יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

Load more...