"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פלונטר מצרי: העסקה המוגבלת של קהיר
בעיותיה הביטחוניות של ישראל, אם לומר בעדינות, לא בדיוק נמצאות בראש סדר העדיפויות של נשיא מצרים א־סיסי • בקהיר, כך נראה, מקווים לעצור את כדור השלג ולמנף עסקה מוגבלת לסיום המלחמה
מצרים דואגת לאינטרסים שלה. תעלת סואץ. צילום: GettyImages

פלונטר מצרי: העסקה המוגבלת של קהיר

בעיותיה הביטחוניות של ישראל, אם לומר בעדינות, לא בדיוק נמצאות בראש סדר העדיפויות של נשיא מצרים א־סיסי • בקהיר, כך נראה, מקווים לעצור את כדור השלג ולמנף עסקה מוגבלת לסיום המלחמה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

רגע לפני הבחירות בארה"ב, מצרים נחושה להוכיח את נחיצותה בסדר האזורי. "היוזמה הקהירית", שעליה הכריז הנשיא א־סיסי, היא ניסיון אחרון אולי להביא לסיום המלחמה בעזה דרך ריבוע המעגל.

עסקת חטופים (ארכיון),צילום: אי.פי

מצד אחד, לומר שמדובר בהפסקת אש קצרצרה. מצד שני, לכרוך אותה במגעים אינטנסיביים לשביתת נשק מלאה. המצרים מנצלים את המומנטום שנוצר עקב חיסול יחיא סינוואר, אך כלל לא בטוח שיצליחו לרצות את הנהגת ארגון הטרור בחו"ל.

קיים פער בין המסרים המודלפים מראשי חמאס לתקשורת לבין ההצהרות הרשמיות שלהם. כשחליל אל־חיה, מנהל המו"מ בארגון הטרור, דיבר על הפסקת אש, הוא נמנע מלהזכיר את המושגים "קבועה" ו"מלאה".

מנגד, כשהם מדברים באופן אנונימי, בחמאס מאפשרים לעצמם להקשיח עמדות ולהתנות כל הסכם בסיום המלחמה. במובן זה, הנוסחה המצרית מתאימה למרחב ההכחשה של הארגון.

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי,צילום: AFP

אם אכן הסכם ייצא לפועל, הם יוכלו לומר שהעסקה סוללת את הדרך לסיום המלחמה, או לפחות לעצירת המבצע בצפון רצועת עזה. למרות זאת, קהיר מניחה את כל כובד משקלה על כף המאזניים.

א־סיסי בכבודו ובעצמו הכריז על יוזמת הפסקת האש. סימן אחר לכך הופיע במינוי ראש המודיעין החדש, מחמוד חסן ראשד, שמונה ב־16 באוקטובר (יום חיסול סינוואר) והספיק להיפגש בתוך שבועיים עם ראש השב"כ רונן בר ועם משלחת חמאס.

למצרים יש לא מעט אינטרסים. כל עוד מתחוללת המלחמה, התקיפות של החות'ים יימשכו על כלי שיט בים האדום, מה שהרחיק ספינות רבות מהמעבר בתעלת סואץ. מדובר באחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של ארץ הנילוס, שאיבדה עשרות אחוזים מרווחיה בשנה האחרונה. מדובר במכה כלכלית שמצטרפת למגפת הקורונה ולמלחמה באוקראינה, אשר פגעו כל אחת בדרכה במשק המצרי.

מורדים חות'ים על סירת מנוע בים האדום,צילום: אי.פי.איי

בעיותיה הביטחוניות של ישראל, אם לומר בעדינות, לא נמצאות בדיוק בראש סדר העדיפויות של א־סיסי. השיקול המדיני של מצרים מורכב יותר. בשנים האחרונות חלה התחממות ביחסיה עם איראן. קשר שחשוב לקהיר עקב השלכותיו על מיצר באב אל־מנדב, שהחות'ים בתימן חולשים עליו.

הצלחה במגעי התיווך המצרי תהיה מחווה לטהרן, שמממנת ומחמשת את המיליציה התימנית. המשמעות היא שהסדר בעזה יתרום להסדר בתימן, ויחד יבטיחו יציבות לנתיב השיט דרך תעלת סואץ.

ולבסוף, בקהיר חוששים מהשפעת המלחמה על הדור הצעיר. ההקצנה ביחס העוין כלפי ישראל, שמועצם ברשתות החברתיות ובגופי תקשורת תעמולתיים נוסח "אל־ג'זירה", גוררת הקצנה בעמדותיהם בענייני דת, חברה וכלכלה.

הרס ברצועת עזה,צילום: AFP

התהליך הזה לא פוסח על חוסר שביעות הרצון מהתנהלות השלטון, שממשיך לנהל יחסים עם ישראל. בקהיר, כך נראה, מקווים לעצור את כדור השלג ולמנף עסקה מוגבלת לסיום המלחמה, דבר שיוביל ליציבות אזורית, כלכלית וחברתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו