"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דיווח ערבי

מסמכי סינוואר: נחשפו מכתבים בכתב ידו של מנהיג חמאס ובהם הוראות לשמור על החטופים - "קלף חשוב"

שלושה מכתבים ובהם המקומות בהם פוזרו החטופים, נתונים סטטיסטיים לגביהם, ומידע על חטופים עם אזרחות זרה, פורסמו בתקשורת הערבית

,עודכן
0השמעה
מסמכי סינוואר. צילום: רשתות ערביות

שלושה מסמכים בכתב ידו של מנהיג חמאס המחוסל יחיא סינוואר, שנכתבו ככל הנראה בזמן המלחמה, ובהם הנחיות לשמירה על החטופים הישראלים, פורסמו באתר "אל-קודס". המסמכים כללו גם הנחיות לפיזור של החטופים בכל אזור ו-11 שמות של חטופות, בהן כאלה ששוחררו בעסקה הראשונה.

התיעוד של סינוואר במהנרות,צילום: דובר צה"ל

במסמך הראשון נכתב כי יש לשמור על חיי החטופים כי "הם קלף חשוב עבורנו" וכי זו הדרך לשחרר את האסירים הפלשתינים. על פי הדיווח באל-קודס, סינוואר צירף למסמך דברי קוראן וחדית' שתומכים בכך.

מסמכי סינוואר,צילום: רשתות ערביות

"ברפיח: שני גברים מעל גיל שישים ושבעים; ארבעה בדואים"

במסמך השני יש נתונים סטטיסטיים על החטופים, לפי אזורים: גברים, נשים, חיילים, אזרחים, צעירים, בדואים, מבוגרים (מעל או מתחת לגיל 60). המסמך עצמו מצונזר ושמות האזורים לא מצוינים. סך הכול מספר החטופים המצויין ברשימה עומד על 72 חטופים, ככל הנראה חלק מהם שוחררו כבר בעסקות הראשונות.

המסמך השלישי כולל 11 שמות של חטופות שהשתחררו בתחילת המלחמה, ובו מידע לגבי אזרחות זרה, אם ישנה. בין המוזכרות במסמך: החטופות רימון קירשט, תמי מצגר ונילי מרגלית, לגביה צוין שהיא אחות במקצועה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר