"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחקיר ״וושינגטון פוסט״ על מתקפת הביפרים: ״חומר הנפץ הוסתר היטב - ישראל האזינה לחיזבאללה תשע שנים״

פרטים חדשים שפורסמו בעיתון האמריקני מגלים איך הצליח המוסד לחדור לחיזבאללה ולפגוע באלפי מחבלים • ״חומר הנפץ היה כמעט בלתי ניתן לגילוי, אפילו אם המכשיר היה מפורק", נכתב • "היה צריך ללחוץ על שני כפתורים כדי לקרוא את ההודעה, מה שהבטיח שהמחבלים יחזיקו את המכשיר בשתי ידיהם בעת הפיצוץ", ויגביר את הסיכוי שייפגעו

,עודכן
0השמעה
"זה היה סוף העולם בשבילו". אחד הביפרים שהתפוצץ במסגרת המתקפה בלבנון. צילום: רשתות ערביות

לפי תחקיר מקיף של הוושינגטון פוסט, המוסד הישראלי הצליח לבצע את אחת מפעולות החדירה המתוחכמות והמוצלחות ביותר בהיסטוריה המודרנית נגד ארגון חיזבאללה. התחקיר חושף כיצד הצליחה ישראל להחדיר אלפי מכשירי קשר ואיתוריות ממולכדים לשורות הארגון, מה שהוביל לפגיעה קשה בכ-3,000 פעילים ומפקדים.

על פי הדיווח, המוסד ניצל את החשש של חיזבאללה ממעקב ישראלי אחר מכשירי תקשורת רגילים, ופיתח תוכנית מתוחכמת להחדרת מכשירים "בטוחים" לכאורה.

תיעוד של פיצוץ מכשיר הביפר של פעיל חיזבאללה

"חיזבאללה חיפש רשתות אלקטרוניות בטוחות מפני פריצה להעברת הודעות, והמוסד הגה תחבולות שיובילו את קבוצת המיליציה לרכוש מכשירים שנראו מושלמים למשימה - ציוד שהמוסד תכנן והרכיב בישראל", מתאר הוושינגטון פוסט.

השלב הראשון של המבצע החל עוד ב-2015, עם החדרת מכשירי קשר ממולכדים ללבנון. הוושינגטון פוסט מדווח כי "מכשירי הרדיו הניידים הדו-כיווניים הכילו סוללות גדולות במיוחד, חומר נפץ מוסתר ומערכת שידור שנתנה לישראל גישה מלאה לתקשורת של חיזבאללה". לפי התחקיר במשך תשע שנים ישראל הסתפקה בהאזנה לתקשורת זו, תוך שמירת האופציה לפיצוץ מכשירי הקשר בעתיד.

משרדי חברת אפולו גולד לאחר פיצוץ הביפרים,צילום: רויטרס

השלב המשמעותי יותר היה בשנת 2023, כאשר חיזבאללה החל לרכוש איתוריות מתוצרת חברה טייוואנית בשם Apollo. לפי התחקיר, "הצעת המכירה הגיעה מאשת שיווק שזכתה לאמון חיזבאללה עם קשרים ל-Apollo". אותה אשת שיווק, שזהותה לא נחשפה, לא ידעה שהיא למעשה משמשת כסוכנת של המוסד.

הוושינגטון פוסט מספק פרטים מרתקים על התחכום ההנדסי מאחורי האיתוריות הממולכדות: "בהישג הנדסי, חומר הנפץ הוסתר בקפידה כך שהיה כמעט בלתי ניתן לגילוי, אפילו אם המכשיר היה מפורק". התחקיר מוסיף כי "גורמים ישראלים מאמינים שחיזבאללה אכן פירק חלק מהאיתוריות ואולי אפילו צילם אותן ברנטגן", אך לא הצליח לגלות את המטען החבוי.

מעבר לחומר הנפץ, האיתוריות כללו גם מנגנון מתוחכם להפעלתו. הוושינגטון פוסט מדווח: "כדי להבטיח נזק מקסימלי, הפיצוץ יכול היה להיות מופעל גם על ידי הליך מיוחד בן שני שלבים הנדרש לצפייה בהודעות מוצפנות". גורם רשמי הסביר: "היה צריך ללחוץ על שני כפתורים כדי לקרוא את ההודעה", מה שהבטיח שהמחבלים יחזיקו את המכשיר בשתי ידיהם בעת הפיצוץ.

רכב שהתפוצץ בו ביפר,צילום: אי.פי

ב-17 בספטמבר 2024, המטענים הופעלו מרחוק. על פי הוושינגטון פוסט ״כמעט 3,000 קצינים וחברי חיזבאללה — רובם דמויות בעורף — נהרגו או נפצעו, יחד עם מספר לא ידוע של אזרחים".

התחקיר חושף גם את הדילמות והויכוחים בצמרת הישראלית סביב הפעלת המטענים. לפי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את המבצע ב-12 בספטמבר, למרות אזהרות מצד גורמים בכירים מפני הסלמה אפשרית.

על פי הוושינגטון פוסט, "ארצות הברית, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל, לא עודכנה על האיתוריות הממולכדות או על הדיון הפנימי בישראל אם להפעיל אותן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר