חיסול איסמעיל הנייה: שאלת הירושה בחמאס מרמזת על עתיד לוט בערפל

עם חיסולו של איסמעיל הנייה, חמאס איבד איש קשר חשוב מאין כמוהו מול איראן. כמו כל ארגון טרור, חמאס זקוק לתקציבים ולאנשים שישמנו את צינורות הכסף ממשטר האייתוללות בטהרן. במובן הזה, הנייה היה "השנורר המרכזי", והיעדרו יפגע ביחסים בין חמאס לאיראנים בטווח הארוך.

חאלד משעל, קודמו, הסתכסך עם איראן על רקע מלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2011 ותמיכתו במורדים האסלאמיסטים נגד אסד. במובן הזה, פחות סביר שמשעל ייקח את המושכות של הארגון. לא בכדי משעל הסתפק בתפקיד יו"ר הפזורה של חמאס. אפילו היום, יותר מעשור לאחר פרוץ המלחמה בסוריה, כף רגלו של משעל לא נראתה בטהרן. רק בתרחיש הלא סביר שבו חמאס יבחר להתנתק מטהרן, משעל עשוי לשוב לקדמת הבמה. ועדיין, זה לא אומר שמשעל לא יחתור לכך.

מבחינה טכנית, נראה שסגן ראש הלשכה המדינית בארגון הטרור, מוסא אבו מרזוק, קיבל הלילה קידום, גם אם זמני. הוא כבר היה שם בשנות ה-90, לפני בחירתו של משעל. אבו מרזוק מנוסה מאוד בגיוס כספים ובכינון קשרים מדיניים, אולי אפילו יותר מהנייה. כך, למשל, הוא גייס בעבר כספים מחלק מהקהילה המוסלמית בארה"ב, ולאחרונה הידק את הקשרים עם רוסיה.

מוקדם יותר החודש, אבו מרזוק קידם סולחה עם הפת"ח כדי להשתלב באש"ף. מדובר בדמות מתוחכמת יותר. סגנו של הנייה היה חכם מספיק כדי לא להופיע באותו בסרטון ב-7 באוקטובר, שבו בכירי חמאס צהלו על מראות המתקפה. עם זאת, הוא נמצא בגיל מבוגר יחסית - 73. לכן קיים תרחיש אחר שבו ראש הלשכה החדש לא יוכרז באופן רשמי. ההיגיון יהיה לשמור עליו מפני חיסול של ישראל. פרקטיקה שחמאס השתמש בה בעבר.

כך או אחרת, המנהיג בפועל של חמאס כיום לא יושב בחו"ל אלא במנהרות בחאן יונס. על אף היותו גורם זוטר יותר מהנייה באופן רשמי, יחיא סינוואר הוא המנהיג האמיתי של ארגון הטרור. עם אלפי מחבלים שעדיין נותרו תחת מרותו, על פיו יישק דבר. הוא יחליט אם תהיה עסקת חטופים או לא. חיסולו יביא בסבירות גבוהה לסיום המלחמה.

לפי הדיווחים הזרים, ישראל עומדת מאחורי החיסול. טיל מונחה שוגר לעבר חדר השינה של הנייה, בעת ששהה בו עם שומר הראש שלו. במקום אחר בבניין שהה גם ראש הג'יהאד האסלאמי זיאד נחאלה.

בחודשים האחרונים, בכירי חמאס נעו בביטחון עצמי מופרז בחו"ל, ונראה שכעת הם יקפידו יותר על סודיות. במיוחד כשמטריית האבטחה האיראנית התגלתה שוב במחדל מודיעיני. אולי זאת הסיבה שהודלף לתקשורת הערבית כי הטיל שוגר ממדינה אחרת. מעין ניסיון לצמצם את המבוכה.

הנייה הוא הבכיר השני בלשכה בחו"ל שחוסל במלחמה הזאת. בפעם הקודמת היה זה סגנו סאלח אל-עארורי, שחוסל בתקיפה על דירה בביירות. מותו של אל-עארורי יכול לרמז על יחסו של הציר האיראני-שיעי לבני בריתו, חברי הזרם הסוני כביכול. חיזבאללה שיגר עשרות רקטות לצפון, אבל לא יצא למלחמה כוללת. במילים אחרות, חיסול של יעד פלשתיני בשטח איראני לא בהכרח יוביל לעימות אזורי נרחב, חרף ההצהרות האיראניות.

יש לציין כי בכירי חמאס לא פועלים רק באיראן ובקטאר, אלא מפעילים גם מטה טרור בטורקיה למשל, שאותו מוביל פתחי חמד. איש שקרא בעבר לרצוח יהודים מסביב לגלובוס. מכאן שמתגבר הסיכון שחמאס ינסה עתה להגביר את מאמציו להוציא לפועל פיגועי טרור במטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל.

מוקדם לדעת איך החיסול ישפיע על המגעים לעסקת חטופים. גורמים בחמאס טענו כי התקיפה תסבך את המגעים. מנגד, אף שהארגון לא הצהיר רשמית שדחה את ההצעה המתוקנת, נראה שהחיסול יצא לפועל אחרי שהמתווכים שוב הגיעו למבוי סתום. בישראל ממשיכים לעמוד על התנאים לשליטה בציר פילדלפי ועל פיקוח על החוזרים מדרום הרצועה לצפונה. בארגון הטרור, מנגד, דורשים נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה.

הנייה אמנם יוחלף על ידי גורם אחר. כך גם מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית בחמאס שכנראה חוסל, ובעתיד גם יחיא סינוואר. אולם הארגון יאלץ כמו בעבר להתאים את עצמו למציאות החדשה. ההתקרבות האחרונה של אבו מרזוק לפת"ח מסמנת את אחד הכיוונים. ארגון הטרור ינסה לעבור לזירה הפוליטית הפנימית כדי לשרוד.