אסור לזלזל באיומי המלחמה של ארדואן

יחסי ישראל-טורקיה ממשיכים להידרדר בצניחה חופשית. בעקבות המלחמה בעזה הנרמול השברירי בין ירושלים לבין אנקרה הגיע לסיומו. אחריהפסקת הטיסות הישירותוניתק היחסים המסחריים- שפעם נחשב כקודש הקדושים – כעת בהצהרת חסרת תקדים, אמנם באופן מרומז אבל בפומבי נשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואןאיים על ישראל בפלישה צבאית.

נשאלת השאלה מדוע ארדואן נקט בעמדה כל כך קיצונית? התשובה לשאלה הזאת טמונה בוושינגטון. נאום המוצלח של ראש הממשלה בקונגרס האמריקאי אשר עשה כותרות גם בטורקיה עשו את שלהן. דומה כי היחס החם שזכה ראש הממשלה בארה''ב, ובמיוחד תשואות כפיים הוציאו את ארדואן מדעתו.

כ-"תגובה טורקית הולמת" לנאום נתניהו בקונגרס, נשיא הטורקי רצה ליזום. כך הזמין ארדואן את יו''ר רשות הפלשתינית אבו מאזן לנאום בפרלמנט הטורקי. אך בניגוד לציפיותיו בקשתו לא נענתה בחיוב. באופן לא מפתיע מנקודת מבט טורקית זו הייתה השפלה ממדרגה ראשונה.

כאשר ביקש התנצלות מאבו מאזן נאלץ ארדואן לעמוד מול הלעג של האופוזיציה האסלאמיסטית בארצו אשר האשימה אותו שלא עושה מספיק למען הפלשתינים. כך דומה כי על מנת לסתום את הביקורת שעלתה נגדו משורות מפלגת הרווחה החדשה, נשיא הטורקי החריף את עמדתו נגד ישראל ורמז על פלישה הצבאית עתידית. במילים אחרות בזכות ההצהרה הזאת נכון לרגע זה הצליח ארדואן לנטרל את הביקורת נגדו ושמר לעצמו את התואר "המנהיג הכי אנטי-ישראלי" בספקטרום הפוליטי הטורקי.

בהתחשב העובדה כי הדברים הנ''ל לא נאמרו ע''י פוליטיקאי זוטר ממפלגה קיצונית אלא ע'ל ידי נשיא המדינה שבידו סמכויות נרחבות, לדעתי עלינו לא לזלזל באיומיו.

נכון, כפי שגם ניתן להבין מהתבטאותו שקרתה לטורקיה "להתחזק צבאית כדי להגן על הפלשתינים בעתיד" גם הוא מודה בעצמו כי בטווח הקצר אין לו כוונה לממש את איומו. רבים ממתנגדיו אף סבורים ובטוחים בעצמם כי ההצהרה היא רק הייתה לצרכי לכידות השורות בבייס.

למרות כל הנכונות בגישה הנ''ל, יש גם לא לשכוח כי באמצעות האמירה הלוחמנית הזאת ארדואן חצה גבול שאף פעם לא חצה לפני כן וזרע כאן שנאה ואיבה. באופן פומבי הכניס את הרעיון "מלחמה עתידית" עם ישראל לתודעת הציבור הטורקי.

אולי היום גם בגלל המרחק בין שתי המדינות וגם בגלל היכולות המוגבלות של הצבא הטורקי אשר לא מצוידת בטילי ארוכי תווך וגם תלויה במידה מסוימת במערב וגם לנאט''ו - התסריט הזאת מופרכת בעיני רבים. אך בהתחשב קצב ההידרדרות בשני העשורים האחרונים אני גם סבור כי אף אחד גם לא יהיה רשאי לשלול את הגרוע מכל. ישראל אשר לא רוצה להפוך את טורקיה כאויבת אכן עלולה למצוא את אנקרה בציר הרשע. אחרי איומיו של ארדואן אין לישראל את הלוקסוס להתעלם מכך.

לצד הפלשתינים, בהתחשב הברית המתעמקת בין ישראל לבין יוון וקפריסין נוצר כאן זירת חיכוך ישירה מול טורקיה. דומה כי זירת מזרח ים התיכון עלולה להתחמם. כמדינה שמתנהגת כמו מדינת אי, ישראל חייבת להיערך לאתגר וחייבת לחזק את הצי שלה. רק באמצעות צי חזק ירושלים תוכל להפגין "נוכחות מתמשכת בשטח" שתגן לא רק אסדות הגז של המדינה אלא גם את חופי הארץ.

ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק הוא מומחה לטורקיה במרכז משה דיין MDC באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון JISS. הינו משמש גם כמרצה באוניברסיטאות תל אביב, אריאל, עברית ובן גוריון.