ישראל מכוונת לביירות: נסראללה לא מורתע, אך הזמן פועל נגדו

הדם בוער לנוכח נפילתה של חיילת נוספת בצפון. כבר יותר מארבעה חודשים המציאות בגליל וברמת הגולן כמעט בלתי נסבלת. עשרות אלפי אנשים לא יכולים לחזור לבתיהם, הרחובות שוממים, ואיום טילי הנ"ט מרחף כל העת מעל לראשי החיילים וחברי כיתות הכוננות. במובן מסוים, המצב הזה מהווה מחדל מדיני וביטחוני, שנדחק לשוליים רק בשל הטבח ההמוני בדרום. הרי במשך עשור לישראל היו אינספור הזדמנויות ליצור משוואה חדשה בגבול, כשחיזבאללה שוקע בביצה של מלחמת האזרחים בסוריה. איוולת מנהיגותית שתושבי הצפון משלמים עליה את המחיר.

ועדיין, תהיה זו טעות להיגרר מרצון למלחמה כוללת בעת הנוכחית. ראשית, מכיוון שכרגע לישראל יש יותר מה להפסיד בעימות כזה, מאשר מה שהיא משיגה בלאו הכי בתקיפותיה הנרחבות בלבנון. שנית, מכיוון שבעתיד הלא רחוק ייכנסו לשימוש מערכות יירוט חדשות, שיוכלו לנטרל חלק גדול מאיום הרקטות והטילים המדויקים. שלישית, בשל הצורך לסיים את פירוק הכוח הצבאי של חמאס ברצועת עזה. השלמת המשימה הזו תסיר במידה רבה את האיום הרקטי בדרום ותאפשר לשנע סוללות כיפת ברזל לצפון. ורביעית, מכיוון שלמרות הצהרותיו - הזמן פועל נגד נסראללה.

בכל מקרה המצב בביירות לא היה מזהיר. כעת, עם המוני פליטים לבנונים מהדרום, מנהיג ארגון הטרור סיפק השבוע שורת הצטדקויות שלפיהן המלחמה בעזה מאיימת גם על לבנון. היתה זו תשובה ארוכה להחריד לביקורת של מתנגדיו. חלקה נובע מהסיכון שחיזבאללה לוקח בגרירת לבנון למלחמה כוללת שתביא חורבן על המדינה, וחלקה האחר קשור לקיפאון הפוליטי שהארגון כפה על ביירות, כשיותר משנה אין נשיא נבחר - האדם שאמור להחליט אם לאשר הסכם מדיני עקיף עם ישראל או לא. לכך מצטרף הזעם על מעורבותו של חיזבאללה במגעים עם המשלחות מהמערב. רבים תוהים כיצד הארגון דוחה את הצעותיהם על דעת עצמו, אף שהן נוטות לצד הלבנוני בכל הנוגע למחלוקות על הגבול היבשתי.

רק לפני כמה חודשים פעיליו הסתבכו בחילופי אש עם תושבים נוצרים, על רקע התהפכות משאית אמל"ח. בצדק הארגון הואשם אז שהוא מחויב לאינטרסים של איראן. ואכן, איום הסכסוך העדתי בואכה מלחמת האזרחים לא התנדף ב־7 באוקטובר. נסראללה עצמו הזהיר השבוע את אנשיו שמדובר ב"אינטרס ישראלי". אך אף שחיזבאללה חשף מקצת הכוח האדיר שצבר עם השנים - לא מן הנמנע שיריביו מבית, שהתעצמו בעצמם, ינצלו את שעת הכושר כדי לגבות ממנו מחיר.

מכאן שהזמן פועל גם נגד נסראללה. ככל שחולפים הימים, כך הוא מתקשה להציג הישגים כלשהם ללבנונים ונסמך על ה"הישג" של התפנות המוני הישראלים מהצפון. התסיסה הפנימית נגדו במדינה גוברת, מחבליו נהרגים בעשרות, והוא מאבד עוד ועוד תשתיות צבאיות. לבסוף, ישראל הולכת ומשלימה את פירוק חמאס בעזה ומסיטה אט־אט את המוקד לעבר ביירות. ואם גם מערך הלייזר יהיה מוכן - בחיזבאללה יגלו שהתכוננו למלחמה הלא נכונה.