מדינה מתפרקת: כשהסדר החברתי מתפורר

תקרית המשאית בעיירה הלבנונית הנוצרית כחאלה, על כביש דמשק־ביירות, הציפה בבת אחת אצל תושבי לבנון, הקורסת לתוך עצמה, את כל סיוטי העבר.

עימותים מסוג זה, שהתלקחו בין מיליציות נוצריות לבין מחבלים פלשתינים לפני כמעט חמישים שנה, הציתו מלחמת אזרחים עקובה מדם, שנמשכה שנים, גבתה חייהם של מאות אלפים, והמיטה הרס וחורבן על לבנון.

זו לא הייתה התקרית היחידה. בשבוע שעבר ניצל בנס שר ההגנה הלבנוני, גם הוא נוצרי, מיריות שנורו לעבר מכוניתו. אחד מבכירי "הכוחות הלבנוניים" הנוצריים באזור הדרום, שנתון לשליטת חיזבאללה, נחטף ונרצח בידי אלמונים.

כעת שוב עולה בלבנון ריח של אבק שריפה וגובר החשש מהתלקחות מלחמת אזרחים חדשה על רקע עדתי. מנהיג ה"פלנגות" שב והכריז לפני ימים כי חייבים לפרק את חיזבאללה השיעי מנשקו. רבים מאשימים את הארגון לא רק באחריות לעימותים הפנימיים ולהתגרויות המסוכנות בישראל, אלא גם בשיתוק הלאומי ובריק שנפער כבר עשרה חודשים בלשכת הנשיאות, בגלל הווטו שהטיל הארגון על בחירת נשיא חדש, שלא יתחייב מראש לשתף איתו פעולה.

על זה צריך להוסיף, כמובן, את העדרה של ממשלה מתפקדת ואת המשבר הכלכלי העמוק שאליו נקלעה המדינה, שלא היה דוגמתו מעולם. האינפלציה השנתית הנוכחית עומדת על יותר מ־170 אחוז. מערכת הבנקאות קרסה. נגיד הבנק המרכזי, ריאד סלאמה, נחשד כעת בגניבת מאות מיליוני דולרים מן הקופה הציבורית ובהברחתם לחו"ל. יש מחסור חמור במזון ובתרופות.

ברשתות החברתיות עלה באחרונה סרטון של

הפרשן הבכיר של ה"ניו יורק טיימס". כן, זה האיש שהתבקש על ידי הנשיא ביידן להעביר מסרים לנתניהו. פרידמן התגורר בעבר כעיתונאי כמה שנים בביירות וכמה שנים בירושלים, כאן נולדו גם שתי בנותיו. "לבנון וישראל מאוד דומות זו לזו", הוא אומר. "שתיהן מדינות קטנות מאוד ושתיהן מאוד מגוונות באוכלוסייתן". עד כאן אין ויכוח, אבל אז הוא ממשיך להשוות. "בשתי המדינות התקיים סדר חברתי המתבסס על העיקרון של 'חיה ותן לחיות'. ברגע שצד אחד, שבידו הכוח השלטוני, אומר 'עכשיו הגיע תורי להכתיב מה יקרה כאן ואעשה זאת מפני שאני יכול' הסדר כולו נפרם והכאוס משתלט".

ועוד הוא טוען: "בשתי המדינות הגורם הדתי הקיצוני נושא באחריות העיקרית להתפוררות. בלבנון - חיזבאללה, 'מפלגת האל', ובישראל - הקיצונים הדתיים מבן גביר וסמוטריץ' ועד החרדים". הקביעה הזו, כשלעצמה, מופרכת ומקוממת. אין שום מקום להשוואה בין חיזבאללה, שהוא ארגון טרור צבאי דתי הסר למרותה של איראן, לבין החוגים הדתיים, גם אלה הכי קיצוניים, בישראל.

אבל בדבר אחד הוא לא לגמרי טועה. ברגע שהשותף הדתי לממשלה מכריז בפומבי שלא יישא בנטל, אפילו לא בשירות לאומי, ובמקביל גם תומך בתהליכי חקיקה חד־צדדיים ומרחיקי לכת שמפוררים את החברה הישראלית - הלכידות מתפוררת, עיקרון הדו־קיום בשלום מתמוסס, וישראל צועדת לכאוס, בדרכה של לבנון.