כשחושבים ברחבי העולם על איראן כיום, מתמקדים בסוגיית הסכם הגרעין, אולם במדינה עצמה יש סוגיה שמעסיקה את הרחוב לא פחות - ואף יותר: הבחירות לנשיאות שיתקיימו ב־18 ביוני.
לא פחות מ־590 איש הגישו את מועמדותם, ובהם יו"ר הפרלמנט לשעבר עלי לאריג'ני, הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד וסגן הנשיא אסחאק ג'האנגירי, שנפסלו. לאריג'ני וג'האנגירי נחשבים לחברים בגוש הפוליטי של הנשיא היוצא חסן רוחאני. ההחלטה הזו, ככל הנראה, סוללת את הדרך לבחירתו של המקורב למנהיג העליון עלי חמינאי, ראש הרשות השופטת - אברהים ראיסי. זו אינה הפעם הראשונה שבה מתמודד ראיסי השמרן לתפקיד. בבחירות הקודמות, ב־2017, הוא הפסיד לחסן רוחאני - לאחר שקיבל 38.28% מהקולות, לעומת 57.14% לנשיא שמכהן מאז 2013.
מועמד שמרן נוסף שמועמדותו אושרה ואין זו הפעם הראשונה, הוא סעיד ג'לילי. ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי לשעבר התמודד בבחירות לנשיאות ב־2013, וסיים במקום השלישי בלבד לאחר המנצח חסן רוחאני, ומי שסיים במקום השני - יו"ר הפרלמנט כיום, מוחמד באכר קליבאף.
מועמד נוסף שמועמדותו אושרה הוא ראש המועצה לשמירה על אינטרס המשטר מוחסן רזאי. מדובר בדמות שמרנית מוכרת מאוד באיראן, לאחר שרזאי כיהן כמפקד משמרות המהפכה בין השנים 1997-1981. מדובר במשך הכהונה הארוך ביותר. לצורך ההשוואה, הכהונה השנייה באורכה היתה של מוחמד עלי ג'עפרי - 11 שנים.
גם המועמדים הצעירים מבין אלו שאושרו הם שמרנים. הצעיר מכולם הוא אמיר חוסיין כזיזאדה האשמי בן ה־50 בלבד, סגן יו"ר הפרלמנט האיראני. בה בעת, אושרה מועמדותו של ראש מרכז המחקר של הפרלמנט, עלירזא זקאני בן ה־55. שני המועמדים הנוספים מתונים יותר. מי שלא ממלא תפקיד כיום הוא מוחסן מאהרעליזאדה, שכיהן כמושל מחוז אספהאן (2018-2017), וכסגן הנשיא (2005-2001) תחת חתאמי. המועמד השביעי הוא נגיד הבנק המרכזי בן ה־63, עבדולנאסר המאטי.
העיניים נשואות לעבר חמינאי
בתוך כך, ייתכן כי לא כל המועמדים הללו יעמדו להצבעה ביום הבחירות, שהרי המנהיג העליון עלי חמינאי עלול לפסול אחד מהם. עם זאת, בהתחשב בכך שמקורבו ראיסי הוא הפייבוריט במילא, סביר להניח שלא ינקוט צעד כזה.