הרשת עם פוטין ונתיב הפרובוקציות: היעדים החדשים של נסראללה

חיזבאללה מחשב מסלול חדש. כאשר בלב ליבה של ארץ הארזים גוברת ההתנגדות כלפיו, הוא מזהה הזדמנויות חדשות שעשויות לאפשר לו להתעצם, ולהשיב לו מעט מהכוח הציבורי שאבד לו.

התרגיל הצבאי בדרום לבנון לפני שבוע היה חלק מלוחמה פסיכולוגית. לא נגד ישראל בלבד, אלא גם כלפי אויביו מבפנים. אך המאמץ להזכיר לכולם מיהו בעל הבית הסתבך. שורה של פרלמנטרים גינו את תמרון הראווה והתייחסו אליו כחתירה תחת ריבונות המדינה ו"לקיחת הלבנונים כבני ערובה". אפילו סגן יו"ר הפרלמנט, עבדאללה בו סעב, סינן שאם הארגון היה מתייעץ איתו, הוא היה ממליץ על תרגיל ללא נשק. בתגובה הובטח לקיים תרגיל נוסף בשבת.

לא בכדי נסראללה מנסה להסיט את הקשב הלבנוני דרומה. יותר מחצי שנה שאין נשיא בביירות בגלל וטו של מחנה חיזבאללה בפרלמנט. בארגון התאהבו בשיטת המשטר של הכיסא הריק, שעדיפה בעיניהם על כל דמות "עוינת להתנגדות". אבל ללא הנהגה שמסוגלת להוביל רפורמות - המצב הכלכלי הולך ומידרדר. הלירה הלבנונית צוללת למעמקים חדשים וגם הסכם הגבול הימי, שהעניק לביירות את שדה הגז הפוטנציאלי קאנא, טרם הניב פירות כלשהם.

להסטת הקשב מתלווה החיפוש אחר הישג חדש, ונסראללה מאותת על היעד הבא. "חלק מארצנו תחת כיבוש", הצהיר בחמישי בהתייחסו לנקודות המחלוקת בגבול היבשתי עם ישראל. בכיר אחר בחיזבאללה, נביל קאווק, סיפק הבהרה בשישי בכנס במרג' עיון: "באנו להדגיש את מחויבותנו לשחרור חוות שבעא (אזור הר דב; ש"ק) ולהגנה על כל ארצנו". מדברים אלה נראה שהפנטזיה היא לכפות על ישראל משוואה ברוח הסכם הגבול הימי: איומים שיובילו למשא ומתן עקיף ולנסיגה מוחלטת.

בינתיים נסראללה לא חוסך בהצהרות. לנוכח דברי ראש אמ"ן כי הוא "קרוב לטעות שיכולה להוביל למלחמה גדולה", המזכ"ל השיב כי ישראל היא זו שמאוימת במלחמה כזו, ו"כל טעות בעזה, בגדה, בלבנון, בסוריה או באיראן יכולה להוביל לפיצוץ באזור". כמנהג ארגוני הטרור בימינו, הוא נופף באיום הרב־זירתי, אף שבמבצע מגן וחץ חיזבאללה וחמאס עמדו מנגד.

לאיראן יש יעדים משלה. באפריל ביקר בביירות מפקד כוח קודס איסמאעיל קאאני ומשך שם בחוטי ההתלקחות בצפון. ההערכה היא שטהרן חותרת להעסיק את ישראל בגבולותיה, ולהרחיק אותה מפרויקט הגרעין, זה שמקים בימים אלה בונקר חדש בנתנז ומתהדר בטיל בליסטי שיכול להגיע לת"א.

מפגש האינטרסים של נסראללה והאייתוללות מוליד מדיניות של התגרויות: תרגילים צבאיים, הפגנות ומוצבים של פעילי חיזבאללה בסמוך לגבול, ניסיונות חדירה של כטב"מים וניסיונות הסתננות. כל זאת, תוך הערכה במעגלים של חיזבאללה כי ישראל לא מעוניינת בהסלמה בלבנון. איברהים אל־אמין, עורך העיתון "אל־אח'באר" המקורב לחיזבאללה, התייחס לכך לאחרונה, וציין כי "אפשר לדבר על צורה חדשה של תרומת ההתנגדות הלבנונית בסיוע לפרויקט ההתנגדות הפלשתינית".

מנופים בדמשק ובמוסקבה

במקביל, חיזבאללה מפתח שני מנופים אסטרטגיים: הראשון צבאי מדמשק והשני כלכלי ממוסקבה. מקורות הדליפו לרשת "אל־חדת'" הסעודית כי יחידת הגולן של חיזבאללה מתאמנת בבסיס א־ד'מיר שמצפון לדמשק על תקיפת מטרות ישראליות במקרה של התלקחות בחזית הלבנונית.

שני פקידי מודיעין בארה"ב אישרו את הדיווח לאתר האמריקני FDD's Long War Journal. היחידה, לפי הדיווחים, אוספת מודיעין ומתאמנת בתקיפת מטרות אמריקניות בסוריה תוך שימוש בטנקים. בראשה עומד אחד, מוסא עלי דקדוק, שמוכר היטב לישראל ולארה"ב דרך הקמת מיליציות שיעיות בעיראק, ופעילותו בסוריה. החזית הזו נועדה לגשר על הפער שבין האינטרס האיראני לאינטרס הלבנוני. כלומר, לאיים על ישראל מבלי לסכן את ביירות.

המנוף הרוסי נוגע לברית המתפתחת בין הדאחייה לקרמלין. מאמר שפורסם לאחרונה על ידי חוקרי מכון וושינגטון, אורורה אורטגה וד"ר מתיו לויט, שופך אור על רשת הקורים המתהדקת בין פוטין לנסראללה. דרך מסמכי משרד האוצר האמריקני מתגלה כיצד רוסיה שיתפה פעולה עם איראן ועם חיזבאללה בהברחות נפט, כנתיב "עוקף סנקציות". השת"פ החל ב־2018, תוך פגישות של אנשי ארגון הטרור עם בכירים רוסים במוסקבה ובביירות.

כך, למשל, מוזכר חסן מוקלד, יועץ פיננסי של חיזבאללה המייצג אותו בעסקאות שונות. מוקלד שותף לפרויקט ההתעצמות של חיזבאללה, ופגישותיו עם בכירים רוסים לא פסקו על אף שסומן על ידי מערך הסנקציות האמריקני בינואר האחרון. במארס הוא שוב נסע לרוסיה לצורך פגישות עבודה. אותו מוקלד נמצא בקשר ישיר עם בכיר חיזבאללה בשם מוחמד קסיר. האחרון, בנוסף לתפקידו בגיוס כספים, הוא ראש היחידה בחיזבאללה האחראית על הברחות נשק מסוריה ללבנון.

ועדיין, מדובר במנופים לטווח הארוך. מאחורי מסך הערפל של דיבורי הרהב, חיזבאללה נקלע לתווך שבין מצוקה בזירה הלבנונית לאינטרסים האיראניים. לכן נראה שהוא בוחר לעת עתה בנתיב הפרובוקציות. הבעיה היא שמה שמתחיל בפרובוקציה יכול להיגמר באסקלציה. בג'יהאד האסלאמי, למדו זאת על בשרם.