"הילד השובב" ברצועה בתסכול עמוק - וסינוואר יתקשה להמשיך לשבת על הגדר

לחמאס יש בעיה וקוראים לה הג'יהאד האסלאמי. סבבי הלחימה בין ישראל לרצועת עזה בשנים האחרונות הראו שמנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר, ברצותו יודע לפעול מהראש ולא רק מהבטן. הוא הצליח לתמרן בדרכים שונות את הג'יהאד ולרסן את היצר הכמעט בלתי נשלט של הארגון לראות דם ואש, גם במחיר של גרירת עזה למערכה רחבה.

עד כה סינוואר לא נפל למלכודת הזאת, אבל גם הוא מבין שהאשראי הולך ואוזל ושהוא לא יוכל ליהנות לנצח מהפריבילגיה של הישיבה על הגדר: מצד אחד, הוא אפשר לפעילי הג'יהאד לשחרר קיטור ולנהל עימותים מול ישראל, ובלבד שאלה יהיו מוגבלים ולא יחבלו באינטרסים של חמאס; מצד שני, בכל פעם מחדש הג'יהאד יצא ורק חצי תאוותו בידו. זה אומר בעיקר ש"הילד השובב" בעזה הופך להיות מתוסכל יותר ויותר, ואלה לא חדשות טובות לסינוואר.

הג'יהאד צובר נקודות ברחוב

בהנהגת חמאס רואים כיצד הארגון השני בגודלו בעזה מקים "מדינה בתוך מדינה" ברצועה, צובר נקודות ברחוב הפלשתיני, מחזק את כוחו בצפון השומרון ונתפס בדעת הקהל הפלשתינית כמי שבאמת נלחם בישראל, בלי לעשות חשבון. במובן זה, הג'יהאד מאיים לא רק על ישראל אלא גם על מעמדו של חמאס.

ההתעצמות של הג'יהאד, לצד ניסיונותיו לפעול באופן עצמאי ולכפות סדר יום לוחמני על חמאס, הרואה עצמו כשליט הבלעדי ברצועה, יוצרים מתיחות מתמדת בין שני הארגונים, שהפכו ליחסי אהבה-שנאה.

בהתערבות איראן וחיזבאללה, הפטרונים של הג'יהאד וחמאס, נמצא בשעתו מנגנון יצירתי להפגת המתיחות הזאת, וסוכם ששני הארגונים יתחילו לפעול במסגרת חמ"ל משותף. כלומר, קבלת אחריות משותפת על כל טיל שיוצא מעזה. זאת כדי להראות שיש לכאורה קונצנזוס, ובעיקר כדי לתת לחמאס תחושה של שליטה ולמנוע את הרושם שהג'יהאד פועל עצמאית מתחת לאפו.

נהנתנות במקום התנגדות

בינתיים זה עבד לא רע, אבל בדרך חמאס כבר התחיל לשלם מחיר. פעילים בזרוע הצבאית שלו ערקו לארגונים מיליטנטיים יותר, כולל לג'יהאד עצמו, בשל התנגדותם ל"דילים השקטים" ולהפסקות האש שחמאס עושה מול ישראל. הביקורת גברה על רקע ההאשמות כלפי מנהיגי הארגון שיושבים בקטאר ובמדינות אחרות, כי במקום להגן על "ההתנגדות" הם בוחרים לחיות חיי נהנתנות.

מאז סבב הלחימה ב־2019, שבו חמאס "הבריז" לג'יהאד והשאיר אותו לבדו במערכה מול ישראל, שני הארגונים מנסים לשדר שיש ביניהם תיאום מלא, וכך גם היום אחרי חיסול שלושת בכירי הג'יהאד האסלאמי בעזה. השאלה כעת היא אם חמאס יישאר בתוך כללי המשוואה המוכרים המאפשרים לישראל להמשיך בגישת "הפרד ומשול" בעזה, או שיחליט להצטרף באופן רשמי וגלוי ל"פעולות נקם" נגד ישראל. זה מה שהג'יהאד היה רוצה. חמאס קצת פחות. אולם ככל שסינוואר ירגיש שהאח הקטן מבית מתחיל לעבור את הגבול ולאיים על שלטונו - הוא ירצה להפגין את עוצמתו, הן ברצועה והן ביהודה ושומרון.