כשהמצב ברחובות ירדן מעורער, עבדאללה נזכר בירושלים

ירדן משדרת לאחרונה שהיא מוכנה להצטרף לקמפיין הפלשתיני נגד ישראל בפורומים הבינלאומיים. למרות זאת, נראה שהחרפת הטון היא תולדה של ערעור המצב הפנימי בממלכה, ולא קשורה רק לצעדי הממשלה החדשה בירושלים.

רק בשבוע שעבר, הנציג הירדני באו"ם תמך בכינוס מועצת הביטחון לדיון בביקור השר בן גביר בהר הבית. בכינוס הורמו כמה גבות כשהנציג הכחיש שירדן כבשה את יהודה ושומרון בעבר, וטען שהיה זה "איחוד של שתי גדות נהר הירדן, כדי שהפלשתינים יממשו את זכותם להגדרה עצמית. חצי ממשלה היתה מהגדה המערבית".

בה בעת, שר החוץ הירדני ספאדי ומקבילו האמריקני בלינקן שוחחו בטלפון בימים האחרונים, ודנו גם כן בביקור בהר הבית. ספאדי הדגיש שיש לפעול כדי לשמור על הסטטוס־קוו ההיסטורי בירושלים, ולקיים מאמץ אמיתי באזור כדי ליצור פתרון מדיני לסכסוך על בסיס פתרון שתי המדינות.

בעיתונות הערבית, פובליציסטים הביעו תקווה שמגמה זו תסלול את דרכה של הממלכה לחזית הקמפיין הבינלאומי נגד ישראל - אם דרך בית הדין הבינלאומי בהאג ואם בהנחיות השלטון לשגריריו בחו"ל.

יתרה מזאת, בפרלמנט הירדני קראו לחדש קשרים עם גורמים אסלאמיסטיים, כמו חמאס והתנועה האסלאמית בישראל, כדי "לתת לישראל מכה". הקריאות לוו בביטויים אנטישמיים, כמו בנאומו של חבר הפרלמנט ינאל פריחאת: "יש קלפים שחלק מהם קשורים לבית הדין הבינלאומי, וחלק מהם נוגעים לתמיכה ישירה באנשים שלנו - המוראביטון והמוראביטאת במסגד אל־אקצא, כדי שלא יתנכלו להם", אמר.

הוא הוסיף כי יש להיפתח כלפי כל הגורמים הפלשתיניים, כמו השייח' ראא'ד סלאח ו"גורם שמייצג 50% מהפלשתינים, שאנחנו צריכים לחדש את הקשרים עימו - חמאס. בני הקופים והחזירים (כינוי ליהודים באסלאם) צריכים לדעת שהתגובה מהעם הירדני והפלשתיני היא אולי רק מילים עכשיו, אבל המילים הן בגדר הר געש - התגובה תבוא בעזרת כדורים".

אך דו"ח של המכון לחקר תקשורת במזרח התיכון (ממרי) שופך אור על התסיסה הפנימית בירדן, שלא קשורה לישראל. לפי הדו"ח, עיתונאים ושרים לשעבר במדינה קוראים לשינוי במדיניות הפנים על רקע מחאת מחירי הדלק, שפרצה בדצמבר והובילה למותם של קצינים במנגנוני הביטחון. אחד מהם כתב שחלק ממי שאימצו את השיח הביקורתי הם אנשים שמילאו בעבר תפקידים חשובים. לדבריו, הביקורת נובעת מהדרת מפלגות, שבטים ואיגודים מקצועיים מהשלטון.

בסיס כוח חדש

אם כן, נראה שהשלטון הירדני אמנם מגביר את הטון נגד ישראל, אבל מודאג לא פחות מהעלייה במחירי הדלק מאשר מעליית יהודים להר הבית.

כשבסיס התמיכה המסורתי בשבטים הבדואים מתערער בשל משבר כלכלי, המרכיב הפלשתיני באוכלוסייה בירדן מקבל יותר במה כדי ליצור בסיס כוח חדש. כזה שיורש העצר חוסיין, חצי פלשתיני במוצאו, יוכל להישען עליו בעתיד. משל יפה לכך היה ניתן למצוא בשטר החדש שהוציא הבנק הירדני: המלך עבדאללה על רקע הר הבית.