"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דיווח: מצרים מנסה לצרף את לבנון וסוריה לפורום עם ישראל
בעקבות הסכם הגבול הימי: בקהיר מעוניינים למנף את מעמדה האפשרי של ביירות בשוק האנרגיה דרך פורום הגז של מזרח הים התיכון • מקורות: אי הכרה רשמית בישראל לא תהווה מכשול
נשיא מצרים א-סיסי | צילום: אי.פי.איי

דיווח: מצרים מנסה לצרף את לבנון וסוריה לפורום עם ישראל

בעקבות הסכם הגבול הימי: בקהיר מעוניינים למנף את מעמדה האפשרי של ביירות בשוק האנרגיה דרך פורום הגז של מזרח הים התיכון • מקורות: אי הכרה רשמית בישראל לא תהווה מכשול

שחר קליימן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אדים של נורמליזציה?על רקע חתימתהסכם הגבול הימיבין ישראל ללבנון, במזרח התיכון יש כבר מי שמעוניינים למנף את ההבנות בין המדינות כדי לנצל את מעמדה האפשרי של ביירות בשוק האנרגיה. זאת, חרף המשבר שבו מצויה ארץ הארזים והספקות לגבי גילוי משמעותי של מצבורי גז.

מקורות דיפלומטיים מערביים בקהיר מסרו לעיתון "אל־ערבי אל־ג'דיד" כי בתקופה האחרונה מצרים ביצעה צעדים בפורום הגז של מזרח הים התיכון כדי לצרף אליו כחברות את סוריה ולבנון. המקורות אישרו כי ניהול תיק הגז הטבעי של קהיר באזור, דרך אירוח מטה פורום הגז בבירה, עשוי לחזק את מעמדה הפוליטי והבינלאומי של מצרים, במיוחד לאור הדרישה הגוברת לגז באירופה. החורף כבר כאן, והסנקציות על רוסיה המנהלת מלחמה באוקראינה מגבילות את מקורות הגז.

עלפורום הגז של מזרח הים התיכוןהוכרז לראשונה בשנת 2019 בקהיר. בשנה שלאחר מכן הוא הפך לפורום ממשלתי־בינלאומי שהמטה שלו נמצא בבירה המצרית. הפורום כולל את מצרים, ישראל, קפריסין, יוון, איטליה, ירדן, צרפת, ובנוסף את ארה"ב במעמד של משקיפה.

נשיא רוסיה אסד. ייתן אור ירוק?, צילום: אי.פי.אי
ראש ממשלת לבנון הזמני מיקאתי, צילום: אי.פי.אי

דיפלומט מערבי בקהיר אמר לעיתון המזוהה עם קטאר שהמאמצים המצריים בעניין צירוף לבנון וסוריה לפורום נועדו להפיק תועלת מהתפקיד שלבנון צפויה לשחק בשוק האנרגיה, בעקבות חתימת הסכם הגבול הימי עם ישראל.

בשלהי אוקטובר חתמו ביירות וירושלים על חוזה הבנות לגבי שרטוט הגבול הימי בתיווך אמריקני. במסגרת זאת יחלו קידוחים של קבוצת חברות בראשות טוטאל הצרפתית באזור קאנא־צידון, שטח שעדיין לא ידוע אם אכן קיים בו מצבור גז. בכל מקרה, ישראל אמורה לקבל 17% מהתגמולים במקרה שיימצא גז, ולא על חשבון הרווחים של לבנון.

הדיפלומטי המערבי הבהיר כי אי ההכרה של סוריה ולבנון בישראל החברה גם בפורום הגז של מזרח הים התיכון, לא יהווה מכשול בפני המאמצים של מצרים לצירופן. הסיבה לכך, לדבריו, היא שהפורום קשור לתיאום בסוגיות טכניות בענף הגז ואינו מהווה ארגון או קואליציה מדיניים.

לפיד באסדת כריש. הסכם הגז יוביל לצירוף של לבנון לפורום?, צילום: קובי גדעון/ לע"מ

המקור הוסיף כי ההתייעצויות המצריות התקיימו עם בכירים מביירות ומדמשק בתקופה האחרונה, תוך מתן התחייבות מצרית לשים סוף למכשולים הקשורים להתנגדויות מצד המדינות בפורום בעניין צירופן.

הלובים נשארים בחוץ, בינתיים

התפתחות זו מגיעה כאשר מקור המזוהה עםממשלת המזרח בלוב,שנתמכת על ידי קהיר, חושף כמה סיבות למחלוקת של מצרים עם ממשלת המערב. לדבריו, המחלוקת קשורה לכך שמצרים לא עמדה בהתחייבויות שנתנה לראש ממשלת המערב, עבד אל־חמיד דבייבה, בנוגע לצירוף של המדינה לפורום הגז של מזרח הים התיכון.

על פי הדיווח, לא נשללת האפשרות שדבר זה דחף את דבייבה לזרועות טורקיה והוביל להסכם בתחילת אוקטובר בתחום חיפוש הגז והנפט במים של לוב. ההערכות במצרים הן שטורקיה שואפת בעצמה להצטרף לפורום הגז כדי לא להשאיר את הזירה ריקה ליוון. בין שתי המדינות שורר משבר בשל מחלוקת אעל זורי מים בים התיכון העשירים בגז ובנפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...