במחנה הפליטים שועפאט ובשתי השכונות שצמודות אליו, דאחית אסלאם וראס ח'מיס לא זוכרים מבצע כל כך רחב של כוחות ביטחון ישראליים כמו זה שהיו עדים לו ביומיים האחרונים מליל הפיגוע שבו נהרגה לוחמת צה"ל סמל נועה לזר.
רוב התושבים באזור זה הם בעלי תעודות זהות כחולות מתוקף מעמדם כתושבי קבע של ירושלים. אלא שהתוואי שבו נבנתה גדר הביטחון בימי האינתיפאדה השנייה בשנות ה-2000 יצרה בעיה חדשה, שהפכה את המחנה וסביבתו למעין שטח הפקר. מדובר באזור שנמצא בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים, אך מבחינה גיאוגרפית מופרד ממנה, וממוקם מאחורי הגדר.
אין סטטיסטיקה מדויקת, אך לפי הערכות, גרים במרחב המחנה עשרות אלפי תושבים. מה שקורה במחנה שועפאט עצמו מזכיר מאוד את המציאות שקיימת במחנות הפליטים ביהודה ושומרון שבהם הכאוס משתולל. המקום הפך לחממה של פשיעה, לצד תופעות של סמים, אלימות, ומצוקות רבות בכל היבטי החיים. תושבים רבים גרים בצפיפות, בתנאים בלתי נאותים ותשתיות רעועות, ומתלוננים באופן תדיר על שירותים חלקיים שלא מספקים את צורכיהם.
המחנה והשכונות שלידו נחשבים למובלעת, אקס טריטוריה. בכניסה יש מחסום עם מסלולי כניסה ויציאה לכלי רכב והולכי רגל, כמו אלה שחוצצים בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון.
"דורשים שתורידו את המחסום"
"אנשים פה משלמים ארנונה, אך לא מקבלים שירותים כמו שתושבים בשכונות מערב העיר מקבלים. הרשויות נמנעות מלהיכנס לפה. זה לא רק עניין של ערמות זבל שזרוקות בכל פינה. יש פה הזנחה גדולה", אמרו תושבים במחנה.
תיעוד: המשטרה מפזרת הפרות סדר במחנה פליטים שועאפט // קרדיט: דוברות המשטרה
"פה לידינו יש את שכונות פסגת זאב והגבעה הצרפתית, שם הכל מסודר, יש כבישים, בנייה חדשה, פארקים, תעסוקה ופנאי לצעירים. אצלנו אין פיתוח ואין כלום. אנחנו דורשים שתורידו את המחסום. איפה שיש חיילים ושוטרים זה מביא בעיות. למה האפליה הזאת? בשכונות אחרות במזרח ירושלים יש גישה חופשית לעיר, רק אצלנו יש מחסום והפרדה. גם את הגדר לא צריך. תסירו הכל, ותנו לאנשים לחיות כמו בני אדם", אמר ל"ישראל היום" חמדי דיאב, דובר תנועת פתח במחנה הפליטים שועפאט.
מייד לאחר הפיגוע הרצחני שלשום, נראו זיקוקי שמחה בשמי המחנה. "את לא תמצאי פה אנשים שיגידו שהם מגנים את הפיגוע. באותו יום כמה שעות לפני כן, היה מעצר אלים של צעירה פלשתינית באזור שער שכם, כולם ראו את הסרטון, איך גוררים אותה על הרצפה ותוקפים אותה. זה גרם כאב להרבה אנשים שכעסו מאוד. ככה לפגוע בבנות ובנשים, זה קו אדום אצלנו, אנשים לא יכולים לקבל את זה. הפיגוע בא בתגובה לדבר הזה ולכל מה שאתם עושים", אמר דיאב.
תקריות של אלימות ופשיעה אינן מחזה נדיר במחנה וסביבתו. על אף שמעת לעת נערכים מבצעים לאיסוף אמצעי לחימה, האזור רווי בכלי נשק שנעשה בהם שימוש במהלך תגרות רחוב, סכסוכים בין צעירים ועבריינים, ובין חמולות. "ישראל יכולה ביום אחד לאסוף את כל הנשק שיש במחנה, אבל היא לא פועלת כי כל עוד זה לא מופנה נגדה, לא מעניין אותה. אנשים פה יכולים להירצח והכוחות שלכם לא נכנסים ולא עושים כלום. רק כשיש פיגוע אתם נזכרים".
רבים מהתושבים עובדים בישראל ובירושלים עצמה. "אנשים רוצים לצאת בקלות. בשביל לצאת מהמחסום ולהגיע לעבודה זה סיפור. יש לנו פה הרבה תושבים שעובדים בישראל ובירושלים בהרבה מקצועות, בניין, שיפוצים, אינסטלציה, וכל יום יש בעיות, לצאת ולהיכנס, פקקים ועומס, גם בתוך המחנה, איזה כבר כבישים יש לנו? צריך לטפל בכל הדברים האלה", אמר ל"ישראל היום" ח'אלד אלכיאלי, קבלן בניין, תושב מחנה הפליטים שועפאט.
יש לציין שחוסר המשילות בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר, והיעדר אכיפה אפקטיבית עודדו בנייה לא חוקית בצורה מאסיבית בשנים האחרונות. עד מהרה הוקמו במרחב מתחמים של רבי קומות שמשקיפים על השכונות היהודיות בצפון העיר. התופעה המטרידה מחמירה בעיקר בכפר עקב, שגם הוא נמצא מעבר לגדר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו